ירמיהו
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב דוד סבתו נבואת שחרור העבדים (פרק לד) בפרק לד נפתחת חטיבה חדשה בספר ירמיהו – נבואות פורענות וסיפורים המתרחשים ערב חורבנה של ירושלים. בפסוק ח' נפתחת נבואה חדשה, העוסקת בברית שנכרתה בירושלים על שחרור העבדים. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו נבואת שחרור העבדים (פרק לד) בפרק לד נפתחת חטיבה חדשה בספר ירמיהו - נבואות פורענות וסיפורים המתרחשים ערב חורבנה של ירושלים. פרק לד פותח בנבואה קצרה על חורבן ירושלים והגליית צדקיהו (א-ז). הנבואה פותחת בציון זמן מפורט... 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו 'על מגלת ספר': מגילת ירמיהו וגלגוליה (פרק לו) במרכזו של פרק לו ניצבת גיבורה יוצא דופן: מגילת הנבואות של ירמיהו. הפרק כולו עוקב אחרי גלגוליה של המגילה: בראשית הפרק מצטווה ירמיהו להעלות על הכתב את כל נבואותיו בעזרת ברוך בן נריה סופרו הנאמן. מרגע העלאת הנבואות על הכתב 'נדחק' ירמיהו הצידה, ואת מרכז הבמה תופסת מגילת הנבואות, המקבלת חיים משל עצמה, מתגלגלת ברחבי ירושלים ופועלת את פעולתה במעגלים שונים. שיעור זה עוקב אחרי גלגולי המגילה והשפעותיה על הקוראים והשומעים השונים, ובוחן את משמעותה ותפקידה. נראה כי הפרק גם מספק לנו צוהר ייחודי ומרתק לתהליך יצירתו של ספר ירמיהו. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו ימיה האחרונים של ירושלים (פרק לז) בפרק ל"ז נפתחת חטיבת הסיפורים ההיסטוריים בספר, המתארים את קורות ירמיהו בתקופת החורבן ואת התגשמותן של נבואותיו. מבחינה כרונולוגית, תקופה זו מתחילה בעלייתו של צדקיהו ומסתיימת בפרק מד, בנבואתו האחרונה לשארית הפליטה במצרים. בפרק לז אנו עומדים בערוב ימיה של ממלכת יהודה, בימי מלכותו של צדקיהו, ואנו נחשפים במהלכו לניסיונותיו האחרונים של ירמיהו להציל את ירושלים. הפרק פותח במצור הראשון שהטילו הבבלים על ירושלים, אשר הוסר בעקבות בוא צבא מצרים. במהלך אירועים אלה ירמיהו יוצא מירושלים, מואשם בבגידה, מושלך לכלא, ויוצא ממנו בעקבות התערבותו של צדקיהו. צדקיהו, אחרון מלכי יהודה, מתואר בפרקנו על מורכבותו, הססנותו וחולשתו הפוליטית, ומשורטטת בו מערכת היחסים המורכבת בין צדקיהו לשריו ובינם לבין ירמיהו. את התמונה המלאה נקבל כאשר נשלים בשיעור הבא את העיון בפרק ל"ח, העוסק אף הוא בתקופה זו מנקודת מבט אחרת. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו ימיה האחרונים של ירושלים (ב) - (פרק לח) פרק ל"ח מתרחש בעיצומו של המצור הבבלי השני על ירושלים, אשר הסתיים בכיבוש העיר וחורבנה. גם במהלך רגעי גסיסה אלו ממשיך ירמיהו להשמיע את נבואותיו ולשכנע את אנשי ירושלים להיכנע לבבלים (א-ג). בדומה לפרק הקודם, בחלקו הראשון של הפרק מתואר שירמיהו מואשם בשנית בבגידה ובריפוי לב העם, ונענש בהשלכתו לבור מלא טיט. ברגעי חייו האחרונים ניצל ירמיהו מטביעה בזכות עבד מלך הכושי. בחלקו השני של הפרק מתואר מפגש נוסף בין צדקיהו לירמיהו, אשר במסגרתו הוא מנסה בפעם האחרונה לשכנע את צדקיהו המלך לחזור בו ולהיכנע. אולם, למרות דברי ירמיהו, חששותיו של המלך גוברים על הכרתו באמיתות דברי ירמיהו – והוא ממשיך במרד עד החורבן. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו חורבן ירושלים וגורלו של ירמיהו (פרקים לט-מ) בפרק ל"ט מתוארת אחריתה המרה של ירושלים. מאמצי ירמיהו שהטיף לכניעה ולקבלת עול בבל - עלו בתוהו, ולאחר מצור ממושך של כשנה וחצי הובקעו חומות ירושלים. צדקיהו שביקש להימלט מהבבלים נתפס ונענש באכזריות מרובה. המראה האחרון שראה לנגד עיניו, רגע לפני שהתעוור בידי הבבלים, הוא מראה בניו הנשחטים לנגד עיניו. הבבלים החריבו ושרפו את העיר, והגלו את שארית יושבי ירושלים לבבל (א-ט). יחד עם התיאור הקשה של החורבן וההרג, נראים בחלקו השני של פרק גם כמה ניצני תקווה: נבוזראדן מותיר את דלת העם בירושלים (י), ומציל בהוראת נבוכדרצר את ירמיהו (יא-יד). בסוף הפרק נזכרת נבואת הצלה שניבא ירמיהו קודם החורבן, בחצר המטרה, על עבד מלך הכושי שהצילו ממוות בבור הטיט (טו-יח). 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו רצח גדליהו (חלק א') (פרקים מ-מא) לאחר חורבן ירושלים והגליית אנשיה לבבל, מפקיד מלך בבל על דלת העם שנותרה בארץ את גדליהו בן אחיקם בן שפן. בחירתו של גדליהו לתפקיד זה אינה מקרית. כמה נתונים חשובים ידועים לנו על משפחתו של גדליהו. שפן סבו היה סופרו של המלך יאשיהו, והיה שותף בתהליך התיקון שהוביל יאשיהו בעקבות מציאת ספר התורה (ראו מל"ב כב). אחיקם אביו היה שר בימי יאשיהו, ונזכר כמי שהציל את ירמיהו ממוות בידי העם לאחר נבואתו על המקדש (לעיל כ"ו, כד); מל"ב כ"ב,יג. על בן אחר של שפן, גמריהו, ובנו מכיהו למדנו בסיפור האיגרת הנבואית בפרק ל"ו. מסתבר שמשפחת שפן הייתה מתומכיו של ירמיהו, והתנגדה למרדו של צדקיהו בבבל. נראה שיש בהיסטוריה משפחתית זו גם להסביר את תמיכתו של ירמיהו בו. בנוסף, נראה שמשום כך ראה מלך בבל לנכון להפקיד את גדליהו, בן לאותה משפחה, שנתפס בעיניו כנאמן לשלטון הבבלי , מתוך מגמה לשמור על ממלכת יהודה מפני שממה ולטפח בה יישוב חקלאי הכפוף למרותו. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו רצח גדליהו (ב') – דילמת הירידה למצרים לאחר רצח גדליהו עומדים אנשי שארית יהודה אובדי עצות בשאלת המשך דרכם. מלבד הפגיעה האישית בגדליהו הייתה לרצח גם השפעה לאומית דרמטית, שהרי רצח המנהיג הרשמי של שארית הפליטה שמונה בידי מלך בבל, עשוי לחסל את הסיכוי האחרון לשקם את היישוב היהודי בארץ. קבוצת האנשים בהנהגת יוחנן בן קרח יורדת דרומה, כאשר מגמתם 'ללכת לבוא מצרים' – לבקש מקלט אצל אויבתה המרכזית של בבל, אך עוצרים בתחנת ביניים ב'גרות כמהם' אשר אצל בית לחם . החשש המרכזי שלהם הוא שלאחר הרצח ינקמו הכשדים ביהודים שנותרו כעונש על מרידתם, ולא יבחינו בין האשמים האמיתיים ברצח לבין תומכי גדליהו. כולם יהיו חשודים בעיניהם בהריגת הפקיד שהופקד בידי מלך בבל. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו הנבואה ליהודי מצרים (פרק מ"ד) פרק מ"ד חותם את סיפורו של ירמיהו. פרק מ"ג סיפר על ירידתם של יוחנן בן קרח ושארית הפליטה למצרים, בניגוד לדברי ירמיהו (יחד עם ירמיהו וברוך שנלקחו כנראה בעל כרחם). בפרק מ"ד מתואר הדיאלוג בין ירמיהו לשארית יהודה במצרים, שבמוקדו נבואת תוכחה על חטא עבודה זרה. זו הנבואה האחרונה של ירמיהו לעם ישראל בספר, והיא כוללת כמה לשונות מרכזיים בנבואת ירמיהו ומהווה מעין סיכום מר של שליחותו הנבואית. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו מבוא לספר ירמיהו כדרכם של ספרי הנביאים, גם ספר ירמיהו פותח בהקדמה המתייחסת בקצרה לנביא ותקופתו. אולם, ההקדמה לספר ירמיהו חריגה באורכה – שלושה פסוקים, והיא המפורטת ביותר בספרי הנביאים. ההקדמה הארוכה לספר מגלה כמה נתונים משמעותיים על ירמיהו, אשר ישמשו לנו כעין מבוא דרכו נצעד אל עולמו המיוחד של ירמיהו וספרו. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו 'בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ' - נבואת ההקדשה של ירמיהו (א, ד-יט) [חלק א'] לאחר ההקדמה הארוכה לספר בפסוקים א-ג אשר נידונה בשיעור המבוא, באה הנבואה הראשונה שניתנה לירמיהו. עצם הופעתה של הנבואה בראש הספר איננה מלמדת בהכרח על היותה הנבואה הראשונה מבחינה כרונולוגית , אולם במקרה זה נראה שתוכנה של הנבואה מלמד על כך, כיוון שבנבואה זו מוקדש ירמיהו לנביא. נבקש לבחון את אופיו הייחודי של סיפור ההקדשה של ירמיהו בהשוואה לסיפורי הקדשה אחרים (בייחוד בהשוואה לשני הנביאים הגדולים שקדמו לו: משה רבינו וישעיהו בן אמוץ), לברר באמצעות השוואה זו את מאפייניהם הייחודיים של נבואות ירמיהו. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו נבואת ההקדשה [חלק ב'] – המראות (א, יא-יט) להקדשתו של ירמיהו לנבואה נסמכת נבואתו הראשונה, המבשרת על חורבנה הקרב ובא של ירושלים. הנבואה נחלקת לשני מראות: מקל שקד (יא-יב) וסיר נפוח (יג-יד), ולאחריהם מתואר חזון נבואי המתאר את כיבושה של ירושלים (טו-יט). שני המראות פותחים בדיבור חדש – 'ויהי דבר ה' אלי לאמר' (א, יא). דיבור זה מסמן כי הם אינם מהווים המשך ישיר לנבואת ההקדשה, אשר פתחה אף היא באותן המילים. למרות זאת, כפי שיתואר להלן, נראה שהן כוללות כמה רכיבים המשייכים אותם לנבואה זו באופן מובהק. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו בין אהבה לבגידה: נבואת התוכחה הראשונה של ירמיהו (פרק ב) נבואתו של ירמיהו באה בסמוך לעליית המלך יאשיהו, נכדו של מנשה, ובמקביל לתהליך התיקון וההתחדשות הדתית שהוביל בממלכה. פרק ב' כולל את נבואתו הראשונה של ירמיהו לישראל. הפרק בנוי פסקאות פסקאות, המשתרשרות זו מזו בלשונותיהן ובענייניהן, ויוצרות יחד תמונה קשה, מגוונת ונוקבת של מצבו הרוחני והמוסרי של העם. הנבואה פותחת באחד התיאורים המרגשים ביותר של ראשית הקשר בין ה' לעמו – 'זכרתי לך חסד נעוריך' (ב). מיד לאחר מכן היא עוברת במפנה חד אל המציאות הרוחנית הקשה בימי ירמיהו, שבה העם עזב את אלוהיו ובגד בו. כפי שנראה להלן, רעיונותיה ולשונותיה של פתיחה זו שזורים לאורך כל הפרק – בנבואות הפורענות והתוכחה, וברצף של ניגודים שונים – בין החסד לבגידה, בין האושר בעבר לסבל בהווה, ועוד. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו 'הישוב אליה עוד?' – קובץ נבואות תשובה (ג, א – ד,ב) לאחר רצף נבואות התוכחה בפרק ב, באה בפרק ג (עד לפרק ד, פס' ב) חטיבת נבואות המתמקדת בתשובה. השורש שו"ב הוא שורש מנחה בחטיבה זו, ויש לה גם מסגרת ספרותית ברורה: בפתיחתה (ג, א) תמה הנביא: 'הישוב אליה עוד?', ואילו בסיומה קורא ה' 'אם תשוב ישראל – אלי תשוב!'. אפשרות השיבה של העם לאלהיו לאחר הבגידה עומדת אפוא במרכז החטיבה. הנבואות הכלולות בה נכרכות בנבואות התוכחה של הפרק הקודם בלשונות ודימויים דומים. בשיעור זה נעסוק בחלקו הראשון של הפרק (א - יג), ובשיעור הבא נעמיק בנבואת אחרית הימים של ירמיהו המופיעה בהמשכו. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו נבואת אחרית הימים של ירמיהו (ג, יד - יח) כפי שראינו בשיעור הקודם, היחידה המתחילה בפרק ג ומסתיימת בשני הפסוקים הראשונים של פרק ד מהווה קובץ נבואות קצרות, הלקוחות מתקופות שונות, שהמשותף להן הוא בעיסוק בתשובה. במרכז הקובץ מופיעה נבואת נחמה מיוחדת, המציגה את חזון אחרית הימים של ירמיהו. בשיעור הנוכחי נתמקד בנבואה זו. נבואות אחרית הימים מופיעות אצל כמה נביאים בסגנונות שונים, ובדרך כלל הן חתומות בחותמה של נבואתם ומשקפות את מסריה העיקריים. על כן, ראוי לבחון את הנבואה לאור נבואותיו האחרות של ירמיהו. כמו כן, ראוי להשוות בין נבואות אחרית הימים השונות המגלות לעיתים קווי דמיון אך גם מבליטות את ההיבטים המיוחדים שבכל נביא ונביא. בסוף השיעור נבחן את היחס בין נבואתנו לנבואת אחרית הימים של ישעיהו. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו היכל ה' המה (פרק ז) בשיעור הקודם עסקנו בנבואת אחרית הימים של ירמיהו בפרק ג'. אנו נדלג לעת עתה על פרקים ד'-ו', העוסקים בעיקר בפורענות הניצבת בשער (לחלק מהנבואות הכלולות בהם נשוב בהמשך הלימוד), ונעבור לפרק ז'. שתי נבואות תוכחה חריפות מופיעות בפרק: האחת מוסבת על היחס הראוי לבית ה' (א-טו), והשניה (כ-כח) עוסקת במעמדם של הקרבנות . בשתי הנבואות מנתץ ירמיהו את התפיסות הדתיות המקובלות בדורו ביחס למקדש וביחס לקרבנות, המעודדות את העם להמשיך בדרכו הרעה, והופך אותן על פיהן. בשיעור הנוכחי נלמד את הנבואה הראשונה על המקדש. כפי שנראה, ישנה זיקה רעיונית ברורה בין נבואה זו לנבואת אחרית הימים בפרק ג', ויחד עם הנבואה הבאה לאחריה הן מביעות כמה מהרעיונות המרכזיים והיסודיים ביותר בנבואת ירמיהו. לפרק ז' יש מקבילה בהמשך הספר, בפרק כ"ו, ולעיון בפרק זה נקדיש את השיעור הבא. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו ירמיהו פרק כו - משפטו של ירמיהו לעיתים נדירות במקרא נקרית בפנינו ההזדמנות להיחשף לנקודת מבט נוספת על אותו אירוע, המאירה זוויות שונות ואחרות שלו. נבואת התוכחה החריפה של ירמיהו בשערי בית המקדש בפרק ז' אותה למדנו בשיעור הקודם, ניצבת ככל הנראה גם במרכזו של פרק כ"ו, השב ומתאר אותה מזווית אחרת: בעוד פרק ז' התמקד בתוכן הנבואה, פרק כ"ו מקצר בנבואה, ומעביר את המוקד אל ההקשר בו נאמרה הנבואה ואל תוצאותיה: המהומה שעוררה הנבואה במקדש, והמשפט שנערך לירמיהו בעקבותיה. בתיאור התגובות לנבואת ירמיהו בפרק נגלית לנגד עינינו תפיסת הקדושה הבעייתית שרווחה בירושלים, שכנגדה יצא הנביא 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו משפטו של ירמיהו (פרק כו) לעיתים נדירות במקרא נקרית בפנינו ההזדמנות להיחשף לנקודת מבט נוספת על אותו אירוע, המאירה זוויות שונות ואחרות שלו. נבואת התוכחה החריפה של ירמיהו בשערי בית המקדש בפרק ז' אותה למדנו בשיעור הקודם, ניצבת ככל הנראה גם במרכזו של פרק כ"ו, השב ומתאר אותה מזווית אחרת: בעוד פרק ז' התמקד בתוכן הנבואה, פרק כ"ו מקצר בנבואה, ומעביר את המוקד אל ההקשר בו נאמרה הנבואה ואל תוצאותיה: המהומה שעוררה הנבואה במקדש, והמשפט שנערך לירמיהו בעקבותיה. בתיאור התגובות לנבואת ירמיהו בפרק נגלית לנגד עינינו תפיסת הקדושה הבעייתית שרווחה בירושלים, שכנגדה יצא הנביא 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו 'דברי הברית' בדברי ירמיהו (פרק יא, א - יד) 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו 'דברי הברית' בדברי ירמיהו (פרק יא, א - יד) ה'ברית' ו'דברי (=תנאי) הברית' אשר נכרתו בין עם ישראל לאלוהיו, ניצבים במרכז הנבואה בפרק יא. יחסן של נבואות ירמיהו אל הברית עבר שינוי משמעותי עם התקדמותם של ישראל לקראת החורבן - ראשיתה של שליחות ירמיהו לעם בתקווה ובציפייה לשמירת הברית, אך סופה באכזבה מרה על הפרתה בידי העם. עיקרה של הנבואה הנוכחית הוא סקירה היסטורית של יחסי ישראל וה', מתוך ציפייה למימוש הברית ההיסטורית בהווה. הנבואה רומזת לכמה אירועי כריתת ברית שאירעו בחיי העם לאורך ההיסטוריה, וכורכת אותן יחד. העיון בנבואה מעורר את השאלה באילו בריתות עוסקת הנבואה. כמו כן יש לברר מהו ההקשר ההיסטורי המשמש רקע לנבואה. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו השבת בספר ירמיהו (פרק יז, יט - כז) הנבואה בפרק יז ממשיכה את רצף הנבואות שעוסקות בברית ההיסטורית בין ה' לישראל, בפרקים ז, כו, יא. בפרקים יח-יט יופיעו עוד שתי נבואות אשר ישלימו את סדרת הנבואות הללו, אשר ניתן לכנותן 'נבואות הברית', ובהן נעסוק בשני השיעורים הבאים. לאחר שנסיים את לימוד סדרת הנבואות נשוב לפרקים עליהם דילגנו ונבחן את ההיבט האישי בדמותו של ירמיהו כנביא, הנחשף לפנינו בפרקים הללו. הנבואה בפרק יז יוצאת דופן בנופן של נבואות ירמיהו ונבואות התוכחה בכלל, בכך שהיא מתמקדת במצווה אחת בלבד, מצוות השבת, ותולה בה את קיומה של ירושלים. הנבואה מעוררת את השאלה בדבר ייחודה של מצוות השבת וזיקתה לחורבן. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו נבואת בית היוצר ונבואת הבקבוק (פרקים יח - יט) בשיעור הנוכחי נעסוק בשתי נבואות סמוכות בספר ירמיהו, נבואת בית היוצר ונבואת הבקבוק. כפי שנראה, לשתי הנבואות יש זיקות משותפות רבות, והן שייכות לסוגת נבואות שניתן לכנותן 'נבואות סמליות'. בנבואות מסוג זה מצטווה הנביא לעשות פעולה מסוימת בעלת משמעות סמלית, ובכך להמחיש, בדרך כלל לשומעי לקחו, את המסר הנבואי שעליו להעביר להם. נבואות אלה בנויות בדרך כלל במבנה של משל – המעשה הסמלי, ונמשל – פשרו הממשי. נבואות מסוג זה מצויות אצל נביאים רבים, והמפורסמות בהן מצויות בספר יחזקאל. נבואה מעין זו בספר ירמיהו מופיעה כבר בפרק יג, א-יג ('נבואת האזור') . על פי רוב, נבואות אלה מעוררות את השאלה על מטרת המעשים המתוארים והמצווים – האם כל מטרתם הוא רק להמחיש את הנבואה, או שהם תורמים גם להבנת מהותה ותוכנה של הנבואה? לשם כך, עלינו לעיין היטב במשל ולבחון את היחס בינו ובין הנמשל. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו הפן האישי בנבואות ירמיהו (חלק א') בשלושת השיעורים הקרובים נשוב ונבחן את פרקים א-כ בספר ירמיהו, מנקודת מבט המתמקדת בפן האישי שבהם ובדמותו הייחודית של ירמיהו כנביא וכאדם. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו נבואת בית היוצר ונבואת הבקבוק (פרקים יח - יט) בשיעור הנוכחי נעסוק בשתי נבואות סמוכות בספר ירמיהו, נבואת בית היוצר ונבואת הבקבוק. כפי שנראה, לשתי הנבואות יש זיקות משותפות רבות, והן שייכות לסוגת נבואות שניתן לכנותן 'נבואות סמליות'. בנבואות מסוג זה מצטווה הנביא לעשות פעולה מסוימת בעלת משמעות סמלית, ובכך להמחיש, בדרך כלל לשומעי לקחו, את המסר הנבואי שעליו להעביר להם. נבואות אלה בנויות בדרך כלל במבנה של משל – המעשה הסמלי, ונמשל – פשרו הממשי. נבואות מסוג זה מצויות אצל נביאים רבים, והמפורסמות בהן מצויות בספר יחזקאל. נבואה מעין זו בספר ירמיהו מופיעה כבר בפרק יג, א-יג ('נבואת האזור') . על פי רוב, נבואות אלה מעוררות את השאלה על מטרת המעשים המתוארים והמצווים – האם כל מטרתם הוא רק להמחיש את הנבואה, או שהם תורמים גם להבנת מהותה ותוכנה של הנבואה? לשם כך, עלינו לעיין היטב במשל ולבחון את היחס בינו ובין הנמשל. 09 - ספר ירמיהו
הרב דוד סבתו הפן האישי בנבואות ירמיהו (חלק א') בשלושת השיעורים הקרובים נשוב ונבחן את פרקים א-כ בספר ירמיהו, מנקודת מבט המתמקדת בפן האישי שבהם ובדמותו הייחודית של ירמיהו כנביא וכאדם. חריגה היא דמותו של ירמיהו מבין הנביאים, בשל המעורבות העמוקה של חייו האישיים עם נבואותיו. אין לך נביא שנבואותיו כרוכות ללא הפרד עם חייו האישיים ועם דמותו כאדם כירמיהו. בין פרקי הנבואה שלו משובצות תפילות אישיות בהן הוא שוטח את תחינותיו לה', וחושף את לבטיו ומצוקותיו. מבעד לדברים אנו למדים על המאבקים החריפים בהם היה נתון, נחשפים לחרפות ולביזיונות שהיו מנת חלקו משכניו ומאויביו, ואף לבדידותו הקיצונית ללא משפחה וללא מעגל חברים. במהלך נבואותיו, ירמיהו חווה משברים הנפשיים קשים המביאים אותו אף למאיסה בחייו ובשליחותו, והוא מנסח את משבריו במילים קשות וחריפות, כמעט ללא תקדים בספרי הנבואה. תופעה זו מעוררת את השאלה מדוע התייחד ירמיהו בחשיפה כה עמוקה של עולמו האישי, ולמה נשתנה משאר הנביאים? ומן הצד הלימודי – תוכני: מהי חשיבותם של הפרטים האישיים הביוגרפיים להבנת נבואותיו של ירמיהו? 09 - ספר ירמיהו

עמודים