ד"ת קצרים: עיון בחושן משפט
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב שמואל שמעוני הודאת בעל דין כידוע, אדם נאמן על עצמו כמאה עדים. לאמיתו של דבר, לעיתים אדם נאמן אפילו יותר מעדים, אך בדיני קנסות הוא נאמן על עצמו פחות מעדים. מה פשר נאמנותו של אדם על עצמו? האם זוהי התחייבות - כלומר, אדם המעיד שהוא חייב כסף מתחייב לשלם אותו - או שמא זוהי נאמנות, ובית הדין מאמין לאדם המעיד על דבר ששייך לעולמו הפרטי? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני פסול עד זומם לעדות עד ששיקר - אינו נאמן בעדויות מאותה שעה ואילך. לדעת שמואל, אם שני עדים העידו ושני עדים אחרים הזימו אותם - שני העדים הראשונים נפסלים לעדות רק מרגע ההזמה, ולא משעת עדותם. נראה, שלדעתו דין עדים זוממים אינו רק גזרת הכתוב, אלא יש סברא מוצקה לכך שכת העדים השנייה, המעידה `עמנו הייתם באותה שעה`, נאמנת יותר מכת העדים הראשונה. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני תרי ותרי שני עדים הם אמצעי הבירור האולטימטיבי של התורה. מה קורה כאשר שני עדים עומדים כנגד שני עדים אחרים? האם שתי הכתות מאזנות זו את זו, ומחזירות את המצב לאיזון, או שמא אנו מאמינים לשתי הכתות למרות הסתירה שבכך? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני עדים שספק נפסלו השולחן-ערוך פוסק שכאשר שתי כתות עדים הכחישו זו את זו - כל אחת מהן רשאית להעיד בעניינים אחרים, ואין אנו חוששים לכך שהיא ספק שיקרה בעדותה. לעומת זאת, השולחן-ערוך גם פוסק שאם נוצר מצב של תרי ותרי (שתי כתות סותרות) לגבי כשרותו של אדם מסויים - אין מעמידים אותו על חזקתו, והוא פסול לעדות. מה פשר הסתירה הזו? האם מעמידים דבר על חזקתו במצב של תרי ותרי או שאין עושים זאת? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני קניין ארבע אמות הגמרא בבבא-מציעא כותבת שחכמים תיקנו לאדם לקנות חפצים הנמצאים בד' אמותיו. מאידך, הגמרא בגיטין כותבת שאישה מתגרשת אם בעלה נתן לה גט בד' אמותיה. האם קניין ד' אמות הוא דאורייתא או דרבנן? ייתכן שלד' אמותיו של האדם יש מעמד מיוחד מדאורייתא, אך הן קונות לו רק מדרבנן. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני שותפות בנכסים מהו אופי השותפות בנכסים? האם לכל שותף יש חצי מהנכס, או שמא שני השותפים בעלים ביחד על הנכס כולו? לשאלה זו נפקא-מינות רבות, ושתיים מהן הן שאלת פירוק השותפות (מתי יכול שותף אחד לכפות על חבירו לפרק את השותפות) ואפשרות הדרת הנאה (האם שותף אחד יכול למנוע מחבירו להיכנס לחצר המשותפת). עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני משפטי התנאים אדם שהתנה תנאי במעשה אך לא ניסח את התנאי כראוי (לפי `משפטי התנאים`) - תנאו בטל, אך המעשה שביקש לעשות קיים. כיצד ייתכן הדבר? הלא האדם לא התכוון לעשות את המעשה אם התנאי לא יתקיים? תוספות מסבירים שאדם המתנה תנאי במעשה - יש לו גמירות דעת מלאה לעשיית המעשה, והתנאי הוא חיצוני בלבד. ואכן, ישנם מקרים שבהם קיום התנאי אימננטי לגמירות הדעת, ואם התנאי לא התקיים בהם - אף המעשה אינו קיים. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני על אילו מעשים ניתן להטיל תנאי? הגמרא בכתובות כותבת שניתן להטיל תנאי רק במעשים שניתן לעשותם על ידי שליח. למרות זאת, הגמרא בנזיר כותבת שניתן לקבל נזירות בתנאי, למרות שאי אפשר לקבל נזירות על ידי שליח. נראה, שהיכולת לבצע מעשה על ידי שליח אינה סיבה ליכולת להטיל בו תנאי, אלא רק סימן לכך שהאדם הוא בעל הסמכות על המעשה. בקבלת נזירות - האדם הוא בעל הסמכות, ואי-היכולת לבצע זאת על ידי שליח נובעת מסיבה צדדית (שבדיני שליחות). עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני מצוַת עדות אדם היודע עדות מסויימת - חייב להעיד עליה. דין זה מפורש במשנה ביחס לדיני נפשות, אך מוזכר ברמב`ם דווקא ביחס לדיני ממונות. ה`כסף משנה` ביאר שבדיני נפשות - יש על העד חובה עצמאית להעיד את עדותו, ואילו בדיני ממונות - חובה זו קיימת רק אם בעל הדין פונה לעד ומבקש ממנו להעיד. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני תשלומי נזק על חפץ מבוטח אדם שגרם נזק לחפץ של חבירו, אך החפץ הוא מבוטח - האם הוא חייב לשלם לו את דמי הנזק? בשאלה זו נחלקו האחרונים. יסוד המחלוקת הוא השאלה האם יש קשר בין ההסכם שבין חברת הביטוח לבין הניזק לבין הגדרת מעשה הנזק כ'נזק' המחייב פיצוי. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני הקניית דבר שלא בא לעולם מדוע אי אפשר להקנות (לדעת חלק מהתנאים) דבר שלא בא לעולם? הראשונים הציעו שתי תשובות לשאלה זו: חסרון גמירות דעת, וחסרון חפץ שהקניין יכול לחול עליו. כיצד יכול היה עשו למכור ליעקב את הבכורה, למרות שהיא עדיין לא באה לעולם? שאלה זו מעוררת שלוש הבחנות חשובות: בין הקניית דבר שלא בא לעולם לפני מתן תורה לבין הקנייתו אחרי מתן תורה; בין דבר שלא בא לעולם לבין דבר שבא לעולם אך לא בא לרשותו של המקנה; ובין הקניה המלווה בשבועה לבין הקניה שאינה מלווה בשבועה. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני שני סוגי שליחות ההבנה הרגילה של שליחות היא שהמשלח מעביר סמכות מסויימת לשליח, והשליח עושה אותה עבורו. מודל זה אינו מסביר כיצד האישה יכולה למנות שליח שיקבל את גיטה במקומה, שהרי לאישה אין שום סמכות בתהליך הגירושין. לכן, יש מקום להציע מודל נוסף של שליחות: מודל של 'ידא אריכתא', שבו השליח מתפקד כ'ידו הארוכה' של המשלח, שכאילו מבצע את המעשה בעצמו. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני מה בין שליחות הולכה לבין שליחות קבלה בגט? שליח הבעל לנתינת הגט ושליח האישה לקבלתו אינם זהים: שליחות הבעל מבוססת על האצלת סמכות, ואילו שליחות האישה מבוססת על הגדרת השליח כידה הארוכה של האישה. להבחנה זו מספר נפקא-מינות: למינוי שליח קבלה יש צורך בעדות לקיום הדבר (שכן מעמדו האישי של השליח משתנה), וכן קטנה יכולה למנות (באופן עקרוני) שליח קבלה, שכן רק שליחות מהסוג הרגיל מוגבלת לגדולים ולבני דעת. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני עדות שאי אתה יכול להזימה הגמרא קובעת שעדות שאי אפשר להזימה - כלומר, עדות שאם העדים יוזמו אי אפשר יהיה לקיים בהם `ועשית לו כאשר זמם` - אינה קבילה בבית דין. מה טעמו של דין זה? האם עדות כזו אינה נחשבת עדות כלל, או שהיא נחשבת עדות ופוטנציאל ההזמה נדרש לצורך הרתעה? ייתכן ששאלה זו קשורה למחלוקת האחרונים בשאלה האם עדות שאי אפשר להזימה כשרה לדיני ממונות. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני חיובו של שוכר הגמרא מביאה מחלוקת תנאים האם שוכר חייב בגניבה ואבידה או פטור. אין חולק על כך ששוכר פטור באונסין, בדומה לשאר השומרים (פרט לשואל). אולם אם שואל חייב באונסין כי יש לו קניין חלקי כלשהו בחפץ ששאל - הרי גם לשוכר יש קניין דומה, ולכן הוא יכול להשתמש בחפץ. מדוע, אם כן, שוכר פטור באונסין? ייתכן ששוכר אכן דומה באופן עקרוני לשואל, ולא לשאר השומרים, אלא שדמי השכירות שהוא משלם פוטרים אותו מחיובי אונסין. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני קניין כסף מהו אופיו של קניין הכסף? האם תשלום פרוטה תמורת קרקע יקרה היא מעשה סימבולי של קניין (כמו הקניינים האחרים), או שמא הפרוטה היא תחילת פירעון סכום השווי המלא של הקרקע? האם קניין הכסף בקרקע זהה לקניין הכסף בקידושי אישה? האם ניתן לקנות קרקע ולקדש אישה באמצעות חוב? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני קניין סודר מהו אופיו של קניין הסודר? הגר`ח מבריסק הציע שהעברת הסודר מיד ליד אינה מעשה הקניין, אלא גמירות הדעת מעבירה את הבעלות כשלעצמה, וקניין הסודר רק מעיד על חוזקה של גמירות הדעת. להצעה זו ניתן להביא מספר ראיות: דעת לוי בגמרא שקניין סודר נעשה בסודרו של המקנה, ולא של הקונה; ודעת הראב`ד שקניין סודר צריך עדי קיום. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני חובת השומר לשמור וחובתו לשלם נחלקו הראשונים בשאלה האם השומר יכול לחזור בו באמצע השמירה: לדעת הרשב`א הוא יכול, ואילו לדעת הרב אב`ד (וכך פסק השו`ע) הוא אינו יכול. מדוע לדעתם שונה דינו של השומר מדינו של הפועל, שרשאי לחזור בו בחצי היום? האם חיובו של השומר הוא לשמור על החפץ, או רק לשלם אם ייגנב או ייהרס? עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני מעמדו של שומר שכר כפועל נראה, שקיים הבדל יסודי בין שומר שכר לבין שומר חינם: שומר חינם הוא בבסיסו שומר, ויש לו מאפיינים מסויימים של פועל (מחוייבות אישית לבעל החפץ). שומר שכר, לעומתו, הוא בבסיסו פועל של בעל החפץ, אלא שהתורה קבעה לו דינים מיוחדים בפרשיית השומרים. לכן, שומר שכר מתחיל את שמירתו כפועל, בביצוע מעשה קניין בחפץ או בקבלת השכר מראש. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני שומר שכר על קרקעות לדעת הרמב`ם, שומר שפשע בשמירה על קרקעות - חייב, למרות שקרקעות הופקעו מפרשת השומרים, שכן `פושע כמזיק`. הרמב`ן והראב`ד כותבים שרק שומר שכר שפשע בשמירה על קרקעות חייב, אך שומר חינם - פטור. מסתבר, שלדעתם יסוד חיובו של שומר שכר לשמור נעוץ במעמדו כפועל, ולאו דווקא כשומר. לכן, אף על פי שהתורה הוציאה את הקרקעות מפרשיית השומרים - שומר שכר השומר על קרקע עדיין נחשב שומר. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני המוחל שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו (א) הגמרא קובעת שבעל חוב רשאי למכור את זכות גביית החוב לאדם אחר, אך הוא יכול למחול לחייב על חובו גם אחרי המכירה. כיצד הדבר ייתכן? לדעת הרמב"ם, אפשרות המכירה של החוב היא רק מדרבנן, וממילא הבעלות על החוב מדאורייתא נותרת ביד המוכר. לדעת רבנו-תם, בעל החוב יכול למכור שעבוד נכסים, אך אינו יכול למכור את שעבוד הגוף. ממילא, הוא יכול למחול על שעבוד הגוף, ושעבוד הנכסים - שהוא מדין ערבות - מתבטל מאליו. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו (ב) מדוע מלווה המוכר את שטר החוב לאדם שלישי יכול עדיין למחול ללווה על חובו? לדעת הראב"ד, הלווה יכול לטעון שאין לו שום קשר לאדם השלישי, אלא למלווה המקורי בלבד, וממילא מחילת המלווה מועילה לו. רבנו חננאל הסביר שכיוון שהמלווה המקורי יכול לטעון שהלווה כבר פרע את חובו - ממילא יש לו שליטה על החוב, ולכן הוא יכול גם למחול עליו. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני מהי בעלות? במסכת בבא-קמא מובאות שתי מחלוקות בין ר' יוחנן לבין ריש-לקיש, שהיסוד העומד בבסיסן הוא אחד: שאלת הגדרת הבעלות. לדעת ריש-לקיש, הבעלות היא מושג פורמאלי. לכן, אדם יכול להקדיש חפץ השייך לו אפילו אם הוא נגזל ממנו, ואפילו אם הוא מכר לאדם אחר את החפץ לפירותיו. לעומתו, ר' יוחנן סבור שלבעלות יש מימד של יכולת השתמשות. לכן, גזילת חפץ מבעליו פוגעת בבעלותו עליו והוא כבר אינו יכול להקדישו, וכן אדם הקונה חפץ לפירותיו רשאי להביא ביכורים מפירות אלו, למרות שהוא אינו הבעלים הרשמי שלו. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני חיובו של אדם המזיק הגמרא בבבא-קמא קובעת במפורש ש`אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן`. האם יש מקרים של אונס גמור, שאדם שהזיק יהיה פטור בהם? לדעת תוספות הדבר ייתכן, ואף לדעת הרמב`ן: כאשר הניזק היה אשם חלקית בנזק, או כאשר המזיק הוא אומן מומחה - המזיק ייפטר מתשלום על הנזק שגרם. עיון בחושן-משפט
הרב שמואל שמעוני גזלן ושומר: מי אחראי יותר? שומר מקבל על עצמו מחוייבות לשמור על הפיקדון. גזלן שגזל חפץ אינו מקבל על עצמו התחייבות מקבילה. להבחנה זו קיימות כמה השלכות, המחמירות בדינו של שומר יותר מבדינו של גזלן. כך, למשל, אם החפץ נהרס - הגזלן ישלם את שווי החפץ בשעת הגזילה, אפילו אם שוויו עלה מאז, ואילו השומר ישלם את שווי החפץ בשעת ההיזק. כך גם ייתכן שגזלן יכול להשיב את החפץ לבעלים אפילו אם הוא ניזוק מעט, מה ששומר אינו יכול לעשות. עיון בחושן-משפט

עמודים