ד"ת קצרים: עיון בזרעים, קדשים וטהרות
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב מתן גלידאי כהן איטר הגמרא קובעת שכהן איטר (שמאלי) אסור לעבוד במקדש. לדעת הרמב`ם - זהו פסול במעמדו של הכהן כעובד במקדש, ואילו לדעת רש`י - זהו פסול בעבודתה, שכן העבודה צריכה להיעשות ביד ימין דווקא, ולאדם איטר 'אין יד ימין'. מדוע סובר כך רש`י? מה דינו של איטר שעבד? האם עבודתו כשרה בדיעבד? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי קידוש ידיים ורגליים כהן הנכנס לעבוד במקדש, צריך לרחוץ את ידיו ואת רגליו טרם הכניסה. מהו אופיו של קידוש הידיים והרגליים? האם זהו תהליך היטהרות מיוחדת, המשפיע על מעמדו של הכהן, או שמא זהו פתיחה לעבודה במקדש, כחלק מסדרי העבודה? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי ישיבה בעזרה מדוע אסור לשבת בעזרה? נחלקו בכך הראשונים: האם בשל מצוַת מורא מקדש, או בשל כבוד שמיים. ההבדל בין שתי המצוות האלו מקביל להבדל שבין כיבוד אב ואם לבין מוראם, וייתכן שיש למחלוקת זו נפקא-מינה לשאלה האם מותר לשבת בעזרה בימינו, כאשר בית המקדש חרב. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי אשם תלוי מדוע אדם שודאי חטא מביא קרבן חטאת זול, ואילו אדם שרק ספק חטא - מביא קרבן אשם תלוי יקר? ייתכן שבניגוד לשאר הקרבנות, אשם תלוי אינו מכפר על החטא אלא על מצבו הרוחני של האדם. כך ניתן להבין את הדעה לפיה אשם תלוי אחד מכפר על כמה ספק-חטאים, וכן את הדעה לפיה יום הכיפורים מכפר על ספק-חטאים במקום אשם תלוי. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי חטאת ואשם מה ההבדל בין קרבנות החטאת והאשם? מהו ייחודם של ששת החטאים שעליהם מביאים קרבן אשם (אשם גזילות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם תלוי, אשם נזיר ואשם מצורע)? האם חטאים אלו חמורים יותר משאר החטאים, או שמא להיפך - הם דווקא קלים יותר מהם? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי כיבוס בגד שניתז עליו דם חטאת בפרשת צו, התורה מצווה שאם ניתז דם חטאת על בגד - יש לכבסו. האם המצווה ממוקדת בכיבוס הבגד או בהעלמת הדם? לשאלה זו נפקא-מינות שונות: האפשרות לכבס רק חלק מהבגד, תהליך הכיבוס ודינו של דם שניתז מבגד אחד לבגד שני. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי שבירה, מריקה ושטיפה כלי חרס שבושל בו קרבן - יש לשבור אותו בעזרה, וכלי מתכת שבושל בו קרבן - יש למרקו ולשטוף אותו. מהו יסוד דין זה: האם זהו דין פורמלי, החל על כלים ששימשו בקודש, או שמא מטרתו היא להכשיר את הכלי מהקרבן הבלוע בו? לשאלה זו כמה נפקא-מינות: האם ניתן להכשיר כלי חרס בדרך אחרת? האם יש להקפיד על כל דיני ההגעלה? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי כיבוס, מריקה ושטיפה של בגד או כלי שנטמאו בגד שניתז עליו דם חטאת - חייב כיבוס בעזרה, וכלי שבושל בתוכו קרבן - חייב מירוק ושטיפה בעזרה. אם הבגד או הכלי יצאו מן העזרה ונטמאו - נוצרת בעיה: אי אפשר להכניס אותם בטומאתם לעזרה, אך אי אפשר גם לטהר אותם מחוץ לעזרה. כיצד פותרים בעיה זו? האם חיובי הכיבוס, המירוק והשטיפה הם תהליכי טהרה כלליים של הבגד או הכלי, או נועדו רק להוציא את הקרבן הבלוע בהם? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי הקטרת האמורים כל קרבן מורכב מבשר הנאכל לכוהנים או לבעלים, ומאמורים המועלים על גבי המזבח. מחד, אסור לאכול את הבשר לפני הקטרת האמורים, אך מאידך, אם האמורים אינם ראויים להקרבה - מותר לאכול את הבשר. כיצד הדבר ייתכן? האם הקטרת האמורים מתירה את בשר הקרבן באכילה, או שמא אין קשר מהותי בין ההקטרה לבין האכילה? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי מעילה מהו יסוד איסור מעילה: גזל חפץ ההקדש מרשות גבוה, או הנאה מחפץ שאסור ליהנות ממנו? האחרונים נחלקו בשאלה זו. ייתכן לחלק בין שני סוגים של מעילה, וייתכן שיש לשאלה זו גם נפקא-מינה - אדם שנהנה מהקודש בלי להחסיר ממנו דבר. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי מעילה בקדשי מזבח ובקדשי בדק הבית שני סוגים של הקדשות הם: קדשי מזבח, הקדושים קדושת הגוף, וקדשי בדק הבית, שקדושתם היא קדושת דמים. האם יש הבדל בין המעילה בשני סוגי ההקדשות? מדוע המועל בחמץ-קדוש בפסח פטור, ואילו המועל בקרבן נותר חייב? האם דין `קים ליה בדרבה מיניה` יכול לחול על דמי המעילה? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי המזבח מקדש את הראוי לו המשנה קובעת שקרבן שנפסל והועלה על המזבח - אינו יורד ממנו. מהו טעמו של דין זה? האם המזבח 'מתקן' את הפסול שנפל בקרבן, או שמא המזבח 'רוכש' את הקרבנות המועלים עליו? האם הקטרת הקרבן הפסול היא תחליף להקטרה המקורית, או הקטרה חדשה ונפרדת? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי מליקה בניגוד לעופות חולין, היוצאים מידי נבלה בשחיטתם, עופות קדשים צריכים להימלק לפני הקרבתם. מהו ההבדל בין מליקה לבין שחיטה? האם המליקה היא השחיטה של עופות קדשים, או שמא היא דין נפרד ומיוחד? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי ממשקה ישראל הגמרא כותבת שמותר להקריב על המזבח רק דברים המותרים באכילה. האם מותר להקריב על המזבח אוכלים המותרים רק לחלק מהאנשים? האם דין זה שייך לדיני המאכלות האסורים, או לדיני המקדש והמזבח? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי הכשר לקבל טומאה מדוע אוכל אינו מקבל טומאה עד שיבואו עליו מים? האם הטומאה היא לכלוך או חלות מטפיסית? האם ההכשר לקבל טומאה משנה את מעמדו של החפץ, או מהווה חלק מתהליך ההיטמאות? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי טומאת בעלי-חיים מדוע בעלי-חיים אינם מקבלים טומאה כאשר הם חיים? ניתן להסביר שהם הופכים ל'אוכל' רק לאחר שחיטתם, וניתן להסביר שבעלי-חיים מופקעים מדיני הטומאה והטהרה באופן עקרוני, כיוון שהם אינם שייכים לעולמו של האדם. נפקא-מינות בין שתי ההבנות תהיינה השאלה מאימתי דגים מקבלים טומאה, ודינה של בהמה מפרכסת. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי אופי קרבן הפסח מהו אופיו של קרבן הפסח? האם זהו קרבן יחיד, שכל אחד ואחד מעם ישראל מצווה להביאו, או שמא זהו קרבן ציבור, שבמקום שהציבור יביא אותו כמקשה אחת - כל פרט ופרט מצווה להביאו לבדו? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי יד לטומאה הגמרא מחדשת ש'יד' המחוברת לחפץ ומסייעת להחזיק אותו - דינה כדין החפץ לעניין קבלת טומאה והעברתה. מה פשר דין זה? האם היד נחשבת לחלק מהחפץ, או שמא היא מעין 'צינור' המעביר את הטומאה מהחפץ לאדם הנוגע בה? לשאלה זו כמה נפקא-מינות: 'יד' לכלי חרס, והשאלה האם ניתן ליישם דין זה בתחומים הלכתיים אחרים. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי קדושת הארץ הגמרא והראשונים נחלקו באשר לקדושת הארץ ע`י כיבושי יהושע ועזרא, זו שהמצוות התלויות בארץ תלויות בה, האם היא חלה רק בזמנם או גם בימינו, לאחר הגלות. מכל מקום, ברור שקדושת הארץ המטאפיזית, זו המוזכרת בתורה במקומות רבים, אינה תלויה בכיבוש או בישיבה, וחלה על כל חלקי הארץ בכל זמן. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי שילוח טמאים מהו היחס בין חובת שילוח טמאי המת ממחנה שכינה, חובת שילוח הזב והנידה ממחנה לווייה, וחובת שילוח המצורעים ממחנה ישראל? האם כל חובות השילוח זהות באופיין, או שמא כל אחת מהן נובעת ממקור אחר? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי נבלת עוף טהור התורה קובעת שאדם האוכל נבלת עוף טהור - נטמא. מהו אופיה של טומאה זו? האם זוהי טומאת מגע, בשל מגע הנבלה בבית הבליעה של האדם, או טומאה אחרת, הנובעת ממעשה האכילה של הנבלה? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי חרב הרי הוא כחלל חריגה לכלל הקובע שטומאה העוברת מגוף לגוף יורדת בדרגה הוא דינה של חרב שנגעה במת. מהו אופיו של דין זה? האם כל כלי הנוגע במת נחשב כמת עצמו, רק כלי מתכת או רק החרב שהמת נהרג בה? עד כמה החרב נחשבת ממש כמת? עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי טבול יום מה מעמדו של טבול יום, שטבל מטומאתו אך עדיין לא העריב שמשו? הרב ליכטנשטיין שליט`א הציע שאדם זה מוגדר עדיין כ'טמא' (עד הערב שמש), אך שום טומאה כבר אינה רובצת עליו. כך ניתן להבין מדוע טבול יום מטמא תרומה וקדשים כשני לטומאה, אך מאכלים שנגעו בו אינם הופכים לשלישים לטומאה. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי שבירת כלים כלי שנטמא ונשבר - נטהר. האם השבירה מפקיעה את מעמדו של הכלי כ'כלי', או שמא היא מתמודדת באופן ישיר עם הטומאה ומטהרת אותה (כמו טבילה במקווה)? לשאלה זו כמה נפקא-מינות: כלי שנשבר ושבריו עדיין ראויים לשימוש כלשהו; כלי לא-גמור שהתכוונו להשתמש בו כמו שהוא, ואח`כ התחרטו והחליטו לגמור את עשייתו. עיון בזרעים, קדשים וטהרות
הרב מתן גלידאי נגיעה במקצת טומאה שנגעה בצדו של חפץ - מטמאת את כולו. האם דין זה נובע מכך שאנו מחשיבים את החפץ כאילו נגע כולו בטומאה, או שמא דין זה נובע מכך שהטומאה מתפשטת בכל החפץ? לשאלה זו נפקא-מינה לעניין טומאתו של בצק שאין בו שיעור להיטמא המחובר לפחות מכזית נבלה. עיון בזרעים, קדשים וטהרות

עמודים