ד"ת קצרים: עיון באורח חיים
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב שמואל שמעוני סוף זמן תפילת שחרית (א) הגמרא מביאה מחלוקת אודות סוף זמן תפילת שחרית: לדעת ר' יהודה - עד ארבע שעות, ולדעת חכמים - עד חצות היום. הרי"ף מחדש שגם ר' יהודה מודה שמי שלא התפלל עד ארבע שעות - רשאי להתפלל עד חצות היום. מה טעמו של ר' יהודה? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני סוף זמן תפילת שחרית (ב) לדעת ר' יהודה, זמן תפילת שחרית הוא עד ארבע שעות, אך מי שהתפלל עד חצות היום - שכר תפילה יש לו, ושכר תפילה בזמנה אין לו. מתברר, שניתן להבין שיטה זו על פי המחלוקת ביסוד התפילות: האם האבות תיקנום, או שמא הם תוקנו כנגד התמידים. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני זמן תפילת מוסף לתפילת המוסף מעמד מיוחד: אפילו לפי הדעה שהתפילות תוקנו על ידי האבות, תפילת המוסף תוקנה על ידי חכמים כנגד קרבן המוסף. למעמדה הייחודי של תפילת המוסף יש השלכות הלכתיות בדיני תפילת תשלומין, טעות בתפילות ונוסח התפילה. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני הברכה על הפרשת תרומות ומעשרות מהגמרא בברכות משמע שאילו חרש המדבר ואינו שומע לא היה יכול לברך על הפרשת תרומות ומעשרות - הוא גם לא היה יוצא ידי חובת ההפרשה. האם יש קשר בין יציאה ידי חובת ברכת המצוות לבין יציאה ידי חובת המצווה עצמה? האם יש קשר בין ברכת ההפרשה לבין ההפרשה עצמה? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני זמן תפילת מנחה הגמרא קובעת שזמן תפילת מנחה מתפצל לשני זמנים שונים: מחצי שעה אחרי חצות - זמן מנחה גדולה, ומתשע שעות ומחצה - זמן מנחה קטנה. מהו ההבדל בין שני הזמנים הללו? האם זמן התפילה בערב פסח, שבו היו מקריבים את קרבן התמיד של בין הערביים מאוחר יותר, הוא שונה? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני תפילת ערבית כמו לכל התפילות, אף לתפילת ערבית אופי כפול: מחד - האבות תיקנו את התפילות, וזוהי תפילתו של יעקב; ומאידך - חכמים הסמיכו את התפילות על הקרבנות, וערבית ניתקנה כנגד הקטרת האיברים והפדרים בסיום היום. אופי כפול זה מסביר מדוע תפילת ערבית היא רשות, וכן כיצד אפשר להתפלל בערבית תפילת תשלומין לתפילת מנחה, ובשחרית - תפילת תשלומין לתפילת ערבית. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני נר הבדלה שנעשתה בו עבירה הגמרא קובעת שאסור להבדיל על נר שנעשה בו חילול שבת, ואסור להבדיל אפילו על נר שהדליקו בשבת גוי, אך לעומת זאת - מותר להבדיל על נר שהודלק בשבת לצורך פיקוח נפש. הייתכן שמלאכת גוי חמורה יותר ממלאכת פיקוח נפש? האם יש קשר לשאלה זו עם המחלוקת האם שבת הותרה או דחויה אצל פיקוח נפש? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני נר הבדלה שנעשתה בו עבירה - שיטת הרמב`ן הרמב"ן הסביר בצורה ייחודית מדוע מותר להבדיל על נר שהודלק בשבת לצורך פיקוח נפש, אך אסור להבדיל על נר שהודלק בשבת ע"י גוי. לדבריו, היתר פיקוח נפש בשבת אינו מבוסס על הדין הכללי של פיקוח נפש, אלא על העובדה שמלאכות פיקוח נפש מוגדרות 'מלאכות הצלה', ולא 'מלאכות עבודה' שנאסרו בשבת. לשיטה זו השלכה על פיקוח נפש בשאר איסורי התורה, ועל ההיתר לעשות לחולה את כל צרכיו בשבת, כשם שעושים לו בחול. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מי ששכח `יעלה ויבוא` בתפילה מדוע אדם ששכח `יעלה ויבוא` בתפילת העמידה צריך לחזור על תפילתו? האם התפילה החדשה היא תפילה רגילה, תפילת נדבה או רק דרך לאמירת האזכרה שלא נאמרה? מה דינו של אדם ששכח `יעלה ויבוא` במנחה של ראש חודש, ונזכר רק אחרי שראש החודש כבר נגמר? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מצוַת מקרא מגילה - האומנם מדרבנן? מדוע אדם ששכח `יעלה ויבוא` בתפילת העמידה צריך לחזור על תפילתו? האם התפילה החדשה היא תפילה רגילה, תפילת נדבה או רק דרך לאמירת האזכרה שלא נאמרה? מה דינו של אדם ששכח `יעלה ויבוא` במנחה של ראש חודש, ונזכר רק אחרי שראש החודש כבר נגמר? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני אף הן היו באותו הנס הגמרא קובעת שנשים חייבות במקרא מגילה, בהדלקת נרות חנוכה ובשתיית ארבע כוסות כיוון ש`אף הן היו באותו הנס`. מה פשר יסוד הלכתי זה? מדוע הן אינן חייבות גם לשבת בסוכה? האם מאותה סיבה יש לחייבן גם באכילת סעודה שלישית (שהרי אף הן היו בנס המן)? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני משלוח מנות מהו יסוד חיוב משלוח המנות? ייתכן שהמנות נועדו לצורך סעודת הפורים, אך ייתכן גם שכל מטרתן היא להרבות שמחה ורעות. לשאלה זו השלכות חשובות: האם אפשר לצאת ידי חובת משלוח מנות באכילה אצל חבר, האם אפשר לשלוח דברים שאינם אוכל והאם המקבל יכול למחול על משלוח המנות. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני אופייה של מצוַת `תשביתו` מהו אופייה של מצוַת השבתת החמץ? האם מצווה זו רק מצווה שלא יהיה חמץ ברשותו של האדם, או שמא עליו לעשות מעשה השבתה אקטיבי? נפקא-מינה מעניינת לשאלה זו נוגעת לאדם ששרף את חמצו של חברו בלא רשותו. מסתבר, שבדיוק במחלוקת זו נחלקו רש`י והתוספות. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני טעמן של מצוות `תשביתו`, `בל יראה` ו`בל ימצא` מדוע אסרה התורה להחזיק חמץ בבית, ולא אסרה להחזיק בבית חזיר, ערלה או בשר בחלב? התוספות והר`ן נתנו לכך שני תירוצים: ראשית - יש חשש גדול שהאדם יאכל בטעות חמץ, שכן הוא רגיל לעשות זאת בכל השנה; ושנית - איסור חמץ הוא חמור במיוחד, שהרי הוא ענוש בכרת. טעם אחר מצאנו ברדב`ז: החמץ בפסח הוא סמל ליצר הרע, ויש לגרשו ולבערו לחלוטין. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני ביטול חמץ הגמרא כותבת שמדאורייתא אין צריך לבדוק חמץ, ודי לבטלו בדיבור. הראשונים נחלקו במהותו של ביטול זה: לדעת התוספות יש להפקיר את החמץ, ואילו רש`י והרמב`ם כתבו שיש להחשיבו בעפר. כיצד `החשבה כעפר` די בה כדי לבטל את איסור `בל יראה ובל ימצא`? האם מקיימים בביטול כזה את מצוַת `תשביתו`? אולי מותר גם לאכול את החמץ לאחר שמחשיבים אותו כעפר? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני בדיקת חמץ מדוע חייבים לבדוק חמץ, אם מדאורייתא די בביטולו? לדעת רש`י, חוששים לאיסור `בל יראה`, ואילו לדעת תוס' חוששים שמא האדם ימצא בפסח חמץ ויבוא לאוכלו. למחלוקת זו מספר נפקא-מינות: בדיקה לחצי-כזית חמץ, מינים שאסור לאכול אך אין בהם איסור `בל יראה`, שוכר ומשכיר, ואולי אפילו בדיקת חמץ לאחר הפסח מחשש לאכילת חמץ שעבר עליו הפסח. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני אכילת מצה בחול המועד פסח האם יש מצווה לאכול מצה בימי חול המועד פסח? ברור שאין חובה לעשות זאת, אך ייתכן שזוהי מצווה קיומית - כשם שהיושב בסוכה בחול המועד סוכות מקיים מצווה (ואף מברך עליה), למרות שהוא אינו חייב לעשות זאת. מתברר, שנחלקו בכך בעל המאור והמאירי. הרב ליכטנשטיין הציע שלאכילת המצה יש אופי מיוחד, כמצווה המעצבת את אופיו של החג כולו, ולכן אין מברכים עליה. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני ספירת העומר בזמן הזה האם ספירת העומר בזמן הזה היא מדאורייתא? לדעת רוב הראשונים, ספירת העומר קשורה להקרבת מנחת העומר ושתי הלחם, ולאחר שבית המקדש חרב - הספירה היא מדרבנן בלבד. בדעת הרמב`ם נחלקו הדעות: יש שהבינו שלדעתו מצוַת הספירה נוהגת גם כיום מדאורייתא, ור' חיים מבריסק הסביר שהספירה קשורה לדעתו בחובת ההקרבה, ולא בהקרבה בפועל. יש שהבחינו בין ספירת השבועות לבין ספירת הימים, וקבעו שאחת מהן היא דאורייתא והשנייה - דרבנן. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני חיוב נשים בספירת העומר לכאורה, נשים אינן חייבות בספירת העומר, שכן זוהי מצוַת עשה שהזמן גרמה. אמנם, הרמב`ן כותב במפורש שלדעתו נשים חייבות במצווה זו. נראה, שלדעתו מצוַת הספירה קשורה במצוַת הקרבת העומר, וממילא אין זו מצווה שהזמן גרמה אלא מצווה התלויה במעשה. לכן גם מברכים על הספירה בלשון `על ספירת העומר`, ולא `לספור את העומר`. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מי ששכח לספור ספירת העומר מדוע זמנה של ספירת העומר הוא בלילה? מה דינו של מי ששכח לספור בלילה? האם מי ששכח לספור יום אחד יכול להמשיך ולספור בשאר הימים? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני ספירת העומר ומצוַת ספירת העומר הגרי`ד סולובייצ'יק חילק בין מצוַת ספירת העומר לבין הספירה עצמה. לטענתו, אדם שספר ספירת העומר אך לא קיים את המצווה (כי ספר ביום ולא בלילה, כי היה קטן או כי היה אונן) - אמנם לא קיים את המצווה, אך ספירתו עולה כדי לשמור על רצף ספירת הימים שבין פסח לשבועות. לכן, גם אם ספר באחד הימים בלי לקיים את המצווה - הוא יכול להמשיך ולספור בברכה. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני האם מי שסופר ספירת העומר צריך להבין את מה שהוא אומר? ה`מגן אברהם` פוסק שהמצוות הנאמרות בכל לשון יכולות להיאמר אפילו בלשון שהאומר כלל אינו מבין. למרות זאת, הוא פוסק שאדם הסופר ספירת העומר אפילו בעברית אך אינו מבין את דבריו - אינו יוצא ידי חובה. מהו ייחודה של ספירת העומר? מדוע אין סופרים בחו`ל שתי ספירות-העומר בכל יום מספק? עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מלאכת אוכל נפש ביום טוב מדוע מותר לעשות מלאכת אוכל נפש ביום טוב, אך אסור לעשותה בשבת? היראים הציע שהדבר נלמד מפסוק מפורש שנאמר ביחס לפסח, והורחב לשאר החגים. ייתכן שחשיבות האכילה ביום טוב היא גדולה יותר מחשיבות האכילה בשבת, אולם הסבר מסוג זה לא יסביר מדוע אסור לעשות מלאכת אוכל-נפש ביום טוב שחל בשבת. לכן, נראה שיש לנקוט כדברי הראב"ן, שקדושתו של יום טוב נחותה מקדושת השבת, שכן יום המתקדש ע"י ישראל הוא פחות קדוש מיום שהתקדש ע"י הקב"ה. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני מלאכת אוכל נפש ביום טוב לשיטת הרמב`ן לדעת הרמב`ן, התורה לא אסרה כלל עשיית מלאכות אוכל-נפש ביום-טוב, ואסרה רק מלאכות המוגדרות 'מלאכת עבודה'. על פי שיטתו, קל להבין מדוע קבעו חז`ל שמלאכת אוכל-נפש - `מתוך שהותרה לצורך, הותרה נמי שלא לצורך`, וכן קל להבין מדוע מכשירי אוכל-נפש אסורים למרות שהם חיוניים לצורכי אכילה. עיון באורח-חיים
הרב שמואל שמעוני שלוש תפילות ביום ותפילת תשלומין האם יש חובה להתפלל שלוש תפילות ביום, בנפרד מהחובה להתפלל בכל יום שחרית, מנחה וערבית? ייתכן שהתשובה היא חיובית, וכי אדם ש'פספס' תפילה אחת ומשלים אותה בתפילה הבאה - מקיים לכל הפחות את רובד החיוב הבסיסי, של שלוש תפילות ביום. כך ניתן להבין את דעת הבה`ג, שניתן להשלים אפילו יותר מתפילה אחת, ומי שלא התפלל ערבית ושחרית רשאי להתפלל שלוש פעמים מנחה. עיון באורח-חיים

עמודים