בבא קמא
מרצה כותרת תקציר סידרה
הרב יאיר קאהן ב: - הגדרת קרן כאשר באנו לדון בהגדרת נזקי קרן, הרי שקיים מתח בין הגדרה אחת - "שכוונתו להזיק" - לבין הגדרה נוספת - "נזק משונה". בשיעור זה נעמוד על יישוב הסתירה, תוך הצגת שתי שיטות עיקריות: שיטת רבנו תם, הסבור שהסתירה תלויה במחלוקת אם "פלגא נזקא קנסא" או "פלגא נזקא ממונא"; ושיטת הריב"א, המפריד בין הגדרת קרן התלויה בכוונתו להזיק לבין דין חצי נזק התלוי בשינוי. גמרא בבא קמא
הרב יאיר קאהן ג: - אדם המזיק מחלוקת רב ושמואל לעניין נזקי שור (קרן ורגל) ואדם מזיק גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ב. - אבות מכלל דאיכא תולדות - הבנת מושג התולדות בהלכה באופן כללי' נוהגת ההלכה לקבוע הגדרות ברורות למקרה שאליו מתייחס כל דין ודין. מדוע בכל זאת בנזיקין ובתחומים נוספים בהלכה מצאנו שלאבות המפורשים ישנם תולדות המרחיבים את המקרה הבסיסי שאליו מתייחס הדין? בשאלה זו עוסק שיעור זה, ובמהלך הדברים מנסה להבחין בין הלכות שבהם הדין תלוי בעיקרו במעשה המדוייק שנעשה לעומת הלכות אחרות, כמו נזיקין, אשר מוקד הדין בהם תלוי בתוצאה בשטח. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ד. - הבעלות כתנאי לחיוב בנזקי ממון חיוב התשלומים על נזקי ממון אינו חל, כמובן, על הממון שהזיק אלא על בעלי הממון. מהו יסוד חיוב הבעלים? האם חיוב התשלום עובר באופן אוטומטי לבעלים, או שמא חיוב התשלום נובע מאחריות הבעלים לממונם? מה יקרה כאשר האחריות על הממון מוטלת על אדם אחר (שומר או גנב), ולא על הבעלים? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ד.-ה. - עניינים העולים בדפים ד.-ה. מדוע רוצח אינו משלם כופר? מה משמעות דעת רב אושעיא המונה את השומרים בין אבות הנזיקין? ומדוע יש למנות את שוכר על אף שדינו כשומר חינם או שומר שכר? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ה. - מניין אבות הנזיקין של רבי חייא בשיעור זה נדון ברשימתו של ר' חייא אשר הרחיב את היריעה לכ"ד אבות נזיקין. נדון במשמעות הכללת גזלן, טוען טענת גנב, ועדים זוממים ברשימת אבות הנזיקין. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ה:-ו. - מבנה אבות נזיקין מה היחס בין אבות הנזיקין - האם מדובר בדינים שונים או בצדדים שונים של אותו הדין? מה היה קורה לו פרטה התורה רק חלק מהמקרים? מה הדין בנזקים שדומים מבחינות מסויימות לנזק אחד ומבחינות אחרות לאחר? ומה היחס בין האב לתולדה? גמרא בבא קמא
הרב ראובן טרגין ו:-ז. - מיטב שדהו ישלם השיעור יעסוק במחלוקת ר' עקיבא ור' ישמעאל על תשלום נזק - האם מיטב שדהו של המזיק או מיטב שדהו של הניזק? נסביר את המקור בכתובים לדעת ר' ישמעאל. גמרא בבא קמא
הרב ראובן טרגין ט. - הידור מצווה עד שליש נעסוק במחלוקת רש"י ותוספות באשר למשמעות הידור מצווה עד שליש. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ט: - חרש שוטה וקטן; חיוב כופר למזיק נסביר את שיטות הראשונים בדין מוסר שור או בור לשמירת חרש שוטה וקטן, ונסביר את דין כופר במזיק - האם קיים הבדל בין אבות הנזיקין? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין י. - החופר בור תשעה ובא אחר והשלימו לעשרה נסביר את מחלוקת רבי ורבנן באשר למתחייב בנזקי בור כאשר אדם אחד חפר תשעה טפחים ואחר השלימו לעשרה. נדון במקור החיוב בנזקי בור, ובשיטות רבינו יונתן והמאירי בפירוש שיטת רבנן. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין י: - אחריות עבור נזק חלקי נדון בדוגמאות שמביאה הגמרא לדין "הכשרתי במקצת נזקו": חמישה שומרים שאחד מהם פשע וחמישה שיושבים על ספסל. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין טו. - חצי נזק וגביית קנס (טו.) האמוראים נחלקים בדין חצי נזק - האם הוא קנס או חיוב ממוני מעיקר הדין. נסביר את יסודות המחלוקת, ונדון בהשלכותיה של מחלוקת זו על גביית חצי נזק בבבל. גמרא בבא קמא
הרב ראובן טרגין טו. - לא תשים דמים בביתך על פי מצוות מעקה - מה הגדר של רכוש מזיק (כלב, גג נמוך)? האם הלאו "לא תשים דמים בביתך" זהה לעשה של עשיית מעקה או מרחיב אותו? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין כ-כא. - שן ברשות הרבים (2) כדי להסביר את המחלוקת בנזקי שן ב"מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים" נציע שני הסברים נוספים: 1) ברשות הרבים הניזק נחשב לפושע ולגורם לנזק 2) בדומה לנזקי רגל יסוד החיוב בנזקי שן הוא החדירה לרשות היחיד, ולכן אין מקום לחייב בנזק ברשות ברבים. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין כ-כא. - משלמת מה שנהנית אם הבהמה נהנתה יתחייב האדם אף בנזקי שן ברשות הרבים. מכאן דנה הגמרא באדם שדר בחצר חברו - האם החיוב נובע מההנאה או מהנזק? מה יהיה הדין במקרה שזה נהנה וזה לא חסר? נראה שדינים אלו מסייעים בהבנת דין האוכל אוכל גזול. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין כא: - תחילתו בפשיעה וסופו באונס המקרה של גדי וכלב שנפלו מהגג מוגדר כ"תחילתו בפשיעה וסופו באונס". נדון בעקרון זה בעזרת דיני שומרים ונזיקין. גמרא בבא קמא
הרב דוד ברופסקי כב-כג. - אשו משום ממונו או משום חיציו נדון במחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש האם אדם חייב בנזקי אש משום חציו או משום ממונו ובמסקנת הגמרא. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין יט: - כשכוש ודליל הגמרא מתלבטת האם נזק כתוצאה מכשכוש בזנב או ברגל הוא תולדת רגל או קרן. ניתן להסביר שהדין תלוי בשכיחות הכשכוש, בעד כמה הכשכוש מהווה "דרכה הרגילה" של הבהמה או בכוונת הבהמה בכשכוש. לאחר מכן דנה הגמרא בדין תרנגול שנכרך דליל ברגלו והזיק. גמרא בבא קמא
הרב יאיר קאהן ג. - הגדרת רגל המאפיין של רגל הוא ש"היזקה מצוי". מהי משמעותו של גדר זה? מדוע הוא אינו שייך בנזקים אחרים, כגון בשן, אשר גם הם מצויים? ייתכן שמשמעות המושג היא נזק הקיים תמיד, ואינו נובע מנסיבות מיוחדות. הגמרא קובעת שחיוב בנזקי רגל תלוי ב"שלח שלוחי". מכאן ניתן לברר האם החיוב על נזקי רגל נובע מהתנהגות הבעלים, או מהתנהגות הבהמה. גמרא בבא קמא
הרב ראובן טרגין ג. - מאי שנא שן? דיש הנאה להיזקה ייחודה של שן משאר הנזקים הוא "דיש הנאה להיזקה". נחלקו הראשונים האם כל הנאה של הבהמה מגדירה את המעשה כשן, או שמא רק הנאת גופה של הבהמה. במחלוקת זו ניתן לתלות את השאלה האם החיוב על נזקי שן נובע מהנאת הבהמה או מגרימת הנזק, ומכוח דיון זה נתייחס גם לצורך ב"מכליא קרנא" כדי לחייב משום שן. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ב: - האיסור להזיק לממון אחרים האם יש איסור בגרימת נזק? מתברר, כי למרות שמהגמרא קשה למצוא מקור לאיסור שכזה, בראשונים ובאחרונים עלו מספר כיוונים לאיסור: בחלקם - כחלק מאיסור רחב וכללי יותר, ובחלקם - כאיסור מיוחד להזיק. גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ד. - ההשוואה בין שן וקרן, ואחריות על נזקי עבדים וקטנים בחלקו הראשון של השיעור נעסוק בהשוואה בין שן לבין קרן. האם שני חיובים אלו נובעים ממקור אחד, או שמא הקרן נובעת ממעשה נזק ואילו השן נובעת מאשמת הבעלים? בחלקו השני של השיעור נעסוק בפטור אדון על נזקי עבדיו. האם יש פטור עקרוני על נזקי ממון בעל דעת עצמאית? גמרא בבא קמא
הרב משה טרגין ה. - היזק שאינו ניכר נדון האם יש למנות היזק שאינו ניכר (כגון המטמא) גמרא בבא קמא
הרב יאיר קאהן צרורות נציע שני הסברים לתשלום חצי נזק על נזקי צרורות: 1) כיוון שהנזק עקיף 2) כיוון שהנזק שנגרם מרגלי הבהמה לא היה צפוי. להסבר שנציע קיימת נפקא מינה לעניין הרחבת דין צרורות לסוגי נזק אחרים ולעניין התשלום על הנזק. גמרא בבא קמא (חזרה)

עמודים