דילוג לתוכן העיקרי

מעמדו של שומר שכר כפועל | 1

בשבוע שעבר ראינו את דברי הראשונים המדמים את חובת השמירה של השומר לחובת העבודה של הפועל. אמנם, מסתבר לחלק בין סוגים שונים של שומרים: מעמדו של שומר חינם נטוע ביסודו בפרשיית השומרים, ויש לו רק מאפיינים מסוימים של פועל בכך שיש לו מחוייבות אישית לבעל החפץ. לעומתו, שומר שכר הוא ביסודו פועל רגיל, שמלאכתו היא שמירה, ועליה הוא מקבל שכר כמוסכם מבעל הבית, והתורה הוסיפה לגביו דינים מסויימים בפרשיית השומרים, בנוגע למקרים שבהם הוא מתחייב בתשלום.

ביטוי אחד להבחנה זו מופיע בנתיבות (רצ"א, יג). הנתיבות מתייחס לדעה המובאת בשולחן ערוך, ששומרים צריכים לבצע מעשה קניין בחפץ כדי שיתחייבו לשמור עליו, וקובע שכאשר מדובר בשומר שכר שקיבל את שכרו מראש - אין צורך במעשה קניין בחפץ. פועלים נקנים בכסף, ולכן שומר השכר קיבל את מעמדו כפועל ברגע קבלת השכר. דיני השומר שלו 'מתלבשים' על הגדרתו בדיני פועלים, ואין צורך במעשה קניין מיוחד כדי להחיל אותם.

דברים דומים מופיעים בחידושי הר"ן בבבא מציעא צט ע"א, ביחס לשומר שכר שביצע קניין משיכה בחפץ הפיקדון. הר"ן הביא שיטה שמשיכת החפץ אינה מחייבת את בעל הבית, והוא עדיין יכול לחזור בו, שכן משיכת הפועל את החפץ אינה יכולה לחייב את בעל הבית לתת לו שכר. הר"ן דוחה שיטה זו, בהתבסס על שיטת הרמב"ן שפועל נקנה בתחילת מלאכה. וזה לשון הר"ן: "ואני איני אומר כן, אלא שומר שכר - הרי הוא כפועל של בעל הבית, ומשיכתו הכלי שהוא נעשה שומר עליה - הרי הוא כהתחלת מלאכה. וכשם שהפועל זוכה בשכרו משעה שהוא מתחיל במלאכה, ושוב אין בעל הבית יכול לחזור בו... - כך הוא דינו של שומר שכר, שהוא זוכה בשכרו משעת משיכתו של כלי, שהוא התחלת מלאכה שלו".

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)