מעט מן האור | 7

לאחר שעסקנו בשתי הצלעות של דרך "מעט מן האור" (1. ראית הטוב במציאות. 2. ראית הטוב בזולת) נותרה לנו הצלע השלישית – ראית הטוב בעצמינו.

לכאורה, זו משימה פשוטה מאוד. שהרי באופן פשוט אנו תמיד דנים את עצמינו לכף זכות. אמנם נכון שכל אחד חווה את עצמו באופן בסיסי כטוב, וזו אכן נקודה עמוקה ומשמעותית, אך דומה שאלו הדברים מעל פני השטח בלבד.

למרות שעל פניו אנחנו מאוד מעריכים את עצמינו, בפועל מסתבר שאין זה כך. נבחן זאת על פי דוגמא פשוטה: אם נקבל משימה לכתוב רשימה של מעלות בחבר טוב, נראה לי שלרוב מדובר במשימה פשוטה. אך כאשר נבקש מאדם לכתוב רשימה של מעלותיו שלו עצמו, בלי שום צורך לפרסם את הדברים, המשימה בהרבה תהיה קשה עשרות מונים. אנשים רבים מסוגלים לומר על חבר ש"הוא אדם חכם", אך כמה מאותם אנשים שחבר זה יעיד על חכמתם יוכלו לעצור מול הראי ולומר לעצמם, בקול משכנע, "אני אדם חכם"?!

מלבד רובד זה של היכולת לדון את עצמך לזכות, ישנו רובד עמוק הרבה יותר שבו אדם אמור לדון את עצמו לכך זכות. לדון את עצמי לכף זכות או לאהוב את עצמי, אין הכוונה לוותר לעצמי או לחשוב שאני מעולה. ויתור עצמי או נרקיסיזם (אהבה עצמית מוגזמת), נובעים ממקום הפוך לאהבת אמת. אהבת אמת פרושה לדעת. לדעת שיש לאני האמיתי שלי ערך, להבין שהאני האמיתי שלי הוא רצוי וממילא, לאהוב את עצמי כפי שאני בלא להזדקק לתירוצים.

לרובנו יצא לא פעם לשבת בשיעור, ולמרות שלא הבנו דבר מה פשוט התביישנו לומר "סליחה לא הבנתי, אתה מוכן לחזור?". כמובן תמיד ישנם תירוצים כאלה ואחרים, שהרי לא נעים להפריע למהלך השיעור ובוודאי אני היחיד שלא הבנתי ואין סיבה שאפריע. אולם, נראה לי שאדם שחושש לומר "לא הבנתי" כי הוא מרגיש שאיננו ראוי, שה"לא הבנתי" שלו אינו מספיק חשוב. אם נתרחב מעבר לדוגמא זו נוכל להציע, שחוסר היכולת שלנו לקבל את חסרונותינו נובע מכך שאנו לא מרגישים מספיק ראויים כפי שאנחנו באמת. למצער, ההשלכה של חוסר היכולת להכיר בחסרון יכולה להיות חמורה מאוד.

חשוב להבין שאין דברים נובעים, כפי שנראה ממבט ראשון, כתוצאה מאהבה עצמית יתרה, בדיוק להפך. אדם שאוהב את עצמו מסוגל להישיר מבט אל חסרונו, ולומר לעצמו "נכון יש לי חסרון כזה, אך אין זה מבטל את הערך שלי'. דווקא מבט כזה יכול לסייע לאדם להתגבר על חסרונותיו.