שקלים | דף טו | לשכת חשאין

בסוגייתנו מדברת המשנה על 'לשכת חשאין'. מדובר במקום בו היה מאוחסן כסף שהיה מיועד לטובת צדקה לעניים. הסיבה שזו הייתה הדרך לנתינת הכסף, היא משום שבכך נמנעת בושה מן המקבל; על פי הכתוב בספר משלי (משלי כא, יד)., קוראים לצדקה זו 'מתן בסתר':

מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה.

בגמרא מסופר על רבי יעקב בר אידי ורבי יצחק שהיו גבאי צדקה, הם היו נותנים את הכסף לרבי חמא אביו של רבי יהושעיה , ורבי חמא הוא היה זה שנתן את הכסף לצדקה.

כלומר, רבי חמא עשה זאת בכדי להביא כסף לאותם עניין שהתביישו לקבל כסף צדקה מהגבאים. על חשיבות מתן צדקה בדרך זו של מתן בסתר, אנו למדים במסכת כתבות (דף סז עמוד ב):

א. מסופר שמר עוקבא היה נותן כסף לשכנו העני מבלי שהעני ידע את זהותו.

ב. מסופר שרבי אבא היה שם צרור של מעות מאחריו, והעניים היו לוקחים מצרור זה כסף.

במסכת בבא בתרא (דף י ע"ב) עוסקת הגמרא בסיפורים אלו; נאמר שם ששתי הדרכים האלו אינן הטובות ביותר:

נותנה ואינו יודע למי נותנה, נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה. נותנה ואינו יודע למי נותנה, לאפוקי מדמר עוקבא; נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה, לאפוקי מדרבי אבא. ואלא היכי ליעביד? ליתיב לארנקי של צדקה.

נראה, שמכך שהגמרא דוחה את הנהגתו של רב עוקבא אף קודם לדחייתה את זו של רבי אבא, הנהגתו של רבי אבא עדיפה. נראה לומר שהסיבה לעדיפות זו היא משום שעיקר הבושה של אדם המקבל צדקה היא שהנותן יודע את מצבו הקשה, מה שאין כן כשהנותן לא יודע מי המקבל. יחד עם זאת, עדיין יש למקבל תחושה לא נעימה משום שהוא יודע מן המקבל, מה שאין כן כשלא הנותן ולא המקבל יודעים האחד על האחר. מסתבר שהדרך הטובה ביותר לנתינת צדקה הינה שאין אף אחד שיודע על האדם המקבל את הצדקה, כמו במקרה של 'לשכת החשאין'. באופן זה פוסק הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פרק י הלכות ז-י) להלכה:

שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.
פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח, שהרי זו מצוה לשמה, כגון לשכת חשאים שהיתה במקדש, שהיו הצדיקים נותנין בה בחשאי והעניים בני טובים מתפרנסין ממנה בחשאי, וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה, ולא יתן אדם לתוך קופה של צדקה אלא אם כן יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה כר' חנניה בן תרדיון.
פחות מזה שידע הנותן למי יתן ולא ידע העני ממי לקח, כגון גדולי החכמים שהיו הולכין בסתר ומשליכין המעות בפתחי העניים, וכזה ראוי לעשות ומעלה טובה היא אם אין הממונין בצדקה נוהגין כשורה.
פחות מזה שידע העני ממי נטל ולא ידע הנותן, כגון גדולי החכמים שהיו צוררים המעות בסדיניהן ומפשילין לאחוריהן ובאין העניים ונוטלין כדי שלא יהיה להן בושה.