דילוג לתוכן העיקרי

כתובות | דף פג | סילוק

המשנה הראשונה בפרק התשיעי עוסקת בבעל שאינו מעוניין לזכות בנכסיה של אשתו. המשנה מציגה רמות שונות של ניתוק של הבעל מנכסים אלה – מגופם, מפירותיהם ומירושתם לאחר מות אשתו. האומנם יש לבעל אפשרות "להסתלק" ולהתנתק מנכסי אשתו? הגמרא מצטטת ברייתא הקובעת שסילוק איננו מועיל. לכן יש לפרש שמשנתנו מבוססת על שני עקרונות אחרים: האחד – הבעל מסתלק מנכסי אשתו עוד לפני שזכה בהם, דהיינו מונע את הירושה מעיקרה, והשני – זכות הבעל בנכסים היא מתקנת חכמים, ואדם רשאי לוותר על תקנת חכמים. הראשונים התלבטו איזה מן העקרונות מרכזי יותר, וייתכן שנחלקו בכך התוספות והר"ן, אך לא נרחיב בכך כאן.

מדוע קובעת הברייתא שאדם אינו מסוגל להסתלק מנכסים שהוא מחזיק בהם? כדי להשיב על שאלה זו יש לעמוד על יסוד הלכה זו של סילוק. כדי להבהיר את הדבר נצטט הלכה אחרת בהלכות הפקר. כידוע, אדם מסוגל להפקיר את נכסיו, וכך רשאי כל אחד לזכות בהם. והנה בגמרא במסכת נדרים מחדש ר' יוסי:

"אמר ר' יוחנן: מאי טעמא דר' יוסי? קסבר הפקר כמתנה, מה מתנה עד דאתיא מרשות נותן לרשות מקבל, אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה".

באופן פשוט, הפקר הוא הסתלקות: אדם משליך מידיו חפץ השייך לו, וממילא כל אחד אחר יכול לזכות בו. אך הנה מחדש ר' יוסי כי ההפקר לא חל עד שיבוא אחר ויזכה באותו חפץ. כלומר, ההפקר הוא למעשה "הקנאה לכל העולם", וכדרכה של הקנאה, יש צורך לא רק במקנה אלא גם בקונה.

על רקע זה ניתן להבין את דין סילוק. כאשר אדם מבקש להסתלק מבעלות, הוא כביכול מבצע הפקר. אלא שכדי להפקיר יש צורך בנוסח ספציפי, שאיננו מתקיים במשנתנו או בברייתא בגמרא. זו הסיבה לכך שלא ניתן להסתלק מנכס שאדם אוחז בו – להפקיר הוא יכול, אך לא להסתלק. הסילוק מועיל רק בנכסים שאדם טרם זכה בהם. אז נתפס הסילוק כמניעה עתידית של זכות, והדבר מועיל.

אומנם, המפרשים כאן בחנו שאלה נוספת: האם ניתן להסתלק מדבר שלא בא לעולם, כלומר האם ניתן להסתלק מנכס שלאדם אין בו כל זכות או שייכות בהווה (דעות שונות נאמרו בעניין זה, ראה בתוספות בסוגייתנו, וסיכום מקיף בקצות החושן רט, יא). ההלכה שאי אפשר להסתלק מדבר שלא בא לעולם מלמדת שהסילוק נתפס גם כהקנאה. אותה תפיסה שבהלכות הפקר היא דעת יחיד דר' יוסי כנ"ל, נתפסת כהלכה פסוקה בדיני סילוק. הסילוק הוא פעולה קניינית: אין מדובר בהשלכה טכנית של החפץ, אלא בתכנון ובניווט הזכויות הממוניות. מתוך כך, מצד אחד אין אפשרות להסתלק מנכס שאדם כבר אוחז בו והוא בעין, ומצד שני אין אפשרות להסתלק מנכס שאין לאדם כל בעלות עליו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)