דילוג לתוכן העיקרי

כתובות | דף כד | אישה מיוחסת

הברייתא המובאת בסוגייתנו עוסקת בנאמנותם של שני אנשים המעידים יחדיו שהם שניהם כהנים, ומכריעה שהם נאמנים לעניין אכילת תרומה אך לא לעניין נשיאת אישה מיוחסת.

רש"י מסביר שחכמים עשו מעלה ביוחסין, ולכן הצריכו שני עדים. נראה שלדעתו "אישה מיוחסת" היא אישה הכשרה לבוא בקהל, ולכן אדם נדרש להביא עדים כדי להוכיח שהוא רשאי לשאתה ואינו פסול חיתון.

על פי הסבר זה, אין להשיא אישה לאדם שאינו מוכר אלא אם כן יביא עדים. אולם במסכת קידושין (עו ע"א) למדנו שאישה יכולה להינשא מבלי לבדוק אם מי שביקש לשאתה, והוא הדין לאיש, שאינו צריך לבדוק אם האישה שהוא מבקש לשאת כשרה, משום ש"כל המשפחות בחזקת כשרות לבוא בקהל".

הטור (אבן העזר סימן ב) התייחס לתמיהה זו, וכתב שכאשר לא ידוע אם אדם כשר או לא, כגון מי שבא ממדינת הים, צריך לבדוק אחריו אם הוא כשר לבוא בקהל:

"ואיש או אשה שיבא לינשא – אין צריך לבדוק אחריהם כלל. אבל רש"י פי' איש שבא לישא אשה צריך לבדוק אחריו קודם שישיאוהו, וכ"כ הרמ"ה, ופירוש הא דאמר כל המשפחות בחזקת כשרות היינו מאן דאית ליה חזקת כשרות אין צריך לבדוק אחריו, אבל מאן דלית ליה חזקת כשרות כגון שאין משפחתו ידועה צריך ראיה ליוחסים".

דבריו קשים מעט, שכן מפשט הגמרא נראה שאין צורך בבדיקה כלל. אפשר להציע הסבר ביניים: לכתחילה אין להינשא ללא בדיקה, אך אם כבר נישאו – אין בודקים. לחלופין, אפשר לומר שכל האמור בברייתא מדבר אך ורק על כהן, אך אדם רגיל אינו צריך להביא עדים כדי לשאת אישה אף אם אין אנו מכירים אותו. דווקא לגבי כהן עשו מעלה ביוחסין, ולכן הוא נדרש להביא שני עדים כדי לעבוד במקדש, משום שיש חשש שמא הוא חלל. על פי הסבר זה ניתן לקבוע הדרגה לגבי כשרותו של הכהן: בעד אחד הוא נאמן לאכול בתרומה, אך נדרשים שני עדים כדי להשיאו אישה מיוחסת, ואם יישא אישה מבלי להביא עדים –ילדיו ייחשבו חללים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)