דילוג לתוכן העיקרי

יחודא עילאה ויחודא תתאה

בית המדרש הוירטואלי

&nbsp

עיון ב'נפש החיים'

יחודא עילאה ויחודא תתאה

בעיון הקודם, עסקנו במה שכינה ר' חיים כשתי בחינות הסתכלות על המציאות בעולמנו.

האחת, מצד האין סוף האלוקי לפיה הכל אחד ובטל לאלוקות לגמרי, והשניה מצידנו שישנם ברואים שונים ונפרדים שהקב"ה מולך עליה.

ר' חיים מפתח זאת סביב שתי בחינות הקיימות בנקודה נוספת משמעותית מאוד בחיינו הלוא היא מצוות קריאת שמע. במצווה זו נצטוינו להכריז בכל יום בוקר וערב על יחוד שמו של ה' בעולם. קריאת שמע פותחת בשני פסוקים עיקריים השונים במהותם ואופיים הלוא הם 'שמע' ו'ברוך שם'. ר' חיים מכנה אותם בהתאמה על פי הזוהר כיחודא עילאה ויחודא תתאה. נבאר מה פשר הדברים:

בפסוק שמע ישראל הרי שכל אחד ואחד מישראל מכוון לייחוד עליון לפיו הוא תופס כי אין בלתי הקב"ה והכל נחשב לאין כנגדו. כל העולמות והבריות הינן אשליה שאין לה שום אמת מציאותית אלא הכל זה אלוקות יחידה ואחדותית. כיון שהכרה זו קשה היא מאוד לתפיסה שכן בין השאר היא גם כוללת את אפסות מציאותנו וקשה לנו להגיע לביטול המוחלט הנדרש הרי שמגיע תורו של הפסוק השני שבו מכוונים ליחוד תחתון. כלומר, יש עולם נברא המחולק לבריות שונות אך הקב"ה הוא מחיה את העולם שולט מנהיג ומשגיח עליו. זו היא הבחינה שהיא בהשגתנו.

ר' שניאור זלמן מלאדי עוסק אף הוא בענינים אלו ומייחד לכך שער מיוחד בספרו התניא הלוא הוא שער היחוד והאמונה. בפרק ו הוא עוסק בצורה מאוד מפורטת ומוטעמת בשתי הבחינות שהזכיר ר' חיים ומזהה זאת גם כשני שמות של הקב"ה כהויה ואלוקים המשמשים כמקור אור ומגן נרתיק המאפשר להנות מאותו אור. בפרק ז מייחד הוא את הדיבור על שני היחודים שקריאת שמע כפי שמתפרשים בזוהר.

הוא לוקח זאת לעבודת ה' שלנו בשתי רמות: הרמת האחת של יחוד תחתון היא ההכרה שנבראנו כדי לשמש את קוננו ועל אף תחושת ביטול והכוונת הכוחות שלנו לשם כך הרי בכל זאת יש בכך ביטוי לערך שלנו כמשמשי מקומו של עולם. הרמה השניה של יחוד עליון היא ההכרה באפסיות האדם לחלוטין כלפי האלוקים וגם כלפי כל הברואים כולם שאינו שווה ערך יותר מהם. התורה והמצוות שניתנו דווקא לו אינן מפני מעלה מיוחדת שיש בו אלא כי כך עלה ברצונו יתברך ללא שום השגה וטעם.

הרב משה כהן

&nbsp

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)