הוריות | דף יג | חטאת קודמת לעולה
דף יג עוסק, רובו ככולו, בדיני קדימויות מתחומים ומסוגים שונים. כאן ננסה להאיר זווית מסוימת של נושא הקדימויות מתוך עיון באחת מהן:
"תניא: 'והקריב את אשר לחטאת ראשונה' (ויקרא ה', ח)... זה בנה אב, שיהו כל חטאות קודמות לעולות הבאים עמהם" (יג ע"א).
מבואר בברייתא שכשמקריבים חטאת ועולה, יש להקדים את החטאת. וכן נפסק ברמב"ם הלכות תמידין ומוספין (פ"ט ה"ו).
ברם, הסתפקו התוספות (פסחים נט ע"א, ד"ה זה בנה אב; זבחים ה ע"א, ד"ה עולתה ומתה) אם דין זה הוא לעיכובא, ואם הקדים עולה לחטאת – העולה פסולה, כעולה מן הסוגיה בפסחים שם; או שמא הוא לכתחילה בלבד, ואינו מעכב, כמשתמע מן הסוגיה בזבחים. ונראה שספקם מבטא התלבטות עקרונית בדבר מהותו של דין קדימת חטאת לעולה, ואולי גם בדבר מהותן של קדימויות אחרות.
קדימות עשויה לשקף שוני בחשיבות. לדוגמה, המשניות בדף יג ע"א קובעות קדימויות בהצלת בני אדם:
"האישה קודם לאשה... כהן קודם ללוי, לוי לישראל..."
ברי שהעדפות אלו נובעות מהבדלי חשיבות ומעמד בין האנשים, ולא מקשר כלשהו ביניהם.
ברם, תיתכן גם קדימות מסוג אחר: כאשר שני הדברים מהווים תהליך אחד שיש בו סדר פנימי לפי היגיון מסוים. קדימות מסוג זה נוגעת בעיקר למצוות ולקרבנות, כגון בדברי הגמרא על קדימת פר כהן משיח לפר העדה:
"הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת, דין הוא שיקדים המכפר למתכפר".
פר כוהן משיח קודם לפר העדה לא משום שהכוהן חשוב יותר מכל עדת ישראל, אלא משום שכפרתו האישית חיונית לכפרת כל קהל עדת ישראל.
הסברה נותנת שקדימות המשקפת שוני בחשיבות בין שני דברים עצמאיים, שאין ביניהם קשר מהותי, לא תעכב. אבל כשמדובר בשלבים שונים של תהליך אחד, ייתכן שהשלב המאוחר לא יוכל לחול או לפעול בלא שנעשה לפניו השלב המוקדם יותר.
אם כנים דברינו, עלינו לומר שספקם של התוספות בעניין קדימת חטאת לעולה, יסודו בספק בהבנת אופיו של דין זה, המתעורר מתוך עיון בשני מקומות בש"ס. במשנה בזבחים דף פט ע"א נאמר:
"כל המקודש מחבירו קודם את חבירו: דם החטאת קודם לדם העולה, מפני שהוא מרצה; איברי עולה קודמין לאימורי חטאת, מפני שהוא כליל לאישים".
מדברי המשנה עולה בבירור שהחטאת קודמת לעולה מפאת חשיבותה וקדושתה היתרה, שהיא מרצה, ולא מפני שיש קשר בינה ובין העולה. אם כן, מסתבר שקדימות זו לא מעכבת. אבל בזבחים דף ז ע"ב איתא:
"אמר רבי שמעון: חטאת למה באה?
למה באה?! לכפר!
אלא: למה באה לפני עולה?
לפרקליט שנכנס, ריצה פרקליט, נכנס דורון אחריו".
גם מבלי להיכנס למשמעותם המדויקת, נראה מדברי רבי שמעון שהחטאת והעולה מהוות תהליך אחד, הכולל ריצוי ודורון, והחטאת קודמת לא מפאת חשיבותה, אלא מפני שהיא מכשירה את פעולת העולה. אשר על כן, יש מקום להסתפק אם הקדמת ריצוי החטאת מעכבת את פעולת הדורון של העולה. [יש להעיר כי גם לפי רבי שמעון, עדיין יש צורך לדברי המשנה בזבחים כדי להסביר מדוע חטאתו של אדם אחד קודמת לעולתו של אדם אחר (כמבואר בתוספות הרא"ש על סוגייתנו, ד"ה וקיימא לן דאפילו).]
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)