דילוג לתוכן העיקרי

נידה | דף מו | חזקה דרבא

 

על מנת להחשב כבוגר, קיימות שתי דרישות:

א. גיל בגרות – גיל שתים עשרה לבת וגיל שלוש עשרה לבן.

ב. התבגרות גופנית – 'הבאת סימנים'.

בסוגייתנו, רבא קובע הנחה שלפיה אנו מניחים כי בן ובת שהגיעו לגיל בגרות הגיעו גם לבגרות גופנית למרות שהם לא נבדקו. כלומר, הם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה.

"והאמר רבא: קטנה שהגיעה לכלל שנותיה - אינה צריכה בדיקה, חזקה הביאה סימנין!"


למעשה, אנו מניחים כי יש להם סימני גדלות. המקור לחזקה זו הוא בדין רוב , שהרי רוב אנשים שהגיעו לגיל בגרות מביאים שתי שערות. בהמשך הגמרא אנו למדים שחזקה זו מוגבלת מעט, ודבריו של רבא נאמרו רק לגבי מיאון, ולא לגבי חליצה.

משמעות הדברים היא שניתן להסתמך על חזקה זו להחמיר ולהניח שהנערה כבר גדולה ואיננה יכולה לעזוב את בעלה ללא גט, אך אי אפשר להסתמך עליה על מנת להקל ולהניח שהיא כבר גדולה ולכן יכולה לחלוץ.

ניתן להבין עניין זה בשני אופנים:

א. חזקה זו אינה מספקת; כלומר, יש מיעוט מצוי של נשים בגיל הבגרות שאינן מביאות שתי שערות ומסיבתו אין אנו יכולים לסמוך על חזקה זו.

ב. חזקה זו אמנם מספקת, אבל כאשר ניתן לברר נושא מסויים באופן שהוא וודאי, אין לסמוך על חזקה לכתחילה. משום שניתן לבדוק בגרות גופנית בנקל, אין לסמוך על חזקה זו ללא בדיקה (למרות שבדיעבד ניתן לסומך עליה).

לאור דברים אלה לא מובן כיצד אנו סומכים על הבדיקה להלן המבוצעת על ידי נשים (נדה דף מח עמוד ב):

"ת"ר, כל הנבדקות - נבדקות על פי נשים, וכן היה רבי אליעזר מוסר לאשתו, ורבי ישמעאל מוסר לאמו, רבי יהודה אומר: לפני הפרק ולאחר הפרק - נשים בודקות אותן, תוך הפרק - אין נשים בודקות אותן, שאין משיאין ספקות על פי נשים".


על פניו, מדובר בדין של עדות, ובדרך כלל אשה פסולה לעדות. הרמב"ן (יבמות לט עמוד ב) מסביר שנשים נאמנות בעדות זו היות והיא אינה עדות על ממון או דבר עבירה אלא על המצאותם של שתי שערות בגוף הנבדק. הריטב"א מוסיף שאף על פי כן יש לוודא שאותה אשה שלוקחים לביצוע הבדיקה תהיה אשה כשרה כאשתו של רבי אליעזר וכאמו של רבי ישמעאל. יש לציין שמדברי התוספתא אנו למדים שלא רק שניתן לעשות את הבדיקה על ידי נשים אלא שצריך לבצע את הבדיקה דווקא על ידי נשים (תוספתא מסכת נדה פרק ו הלכה ח):

"כל הנבדקות אינן נבדקות אלא בנשים וכך היה ר' אליעזר מוסר לאשתו ור' ישמעאל מוסר לאמו".


רבי יוסף חביבא (נימוקי יוסף, יבמות דף מ עמוד א בדפי הרי"ף) כתב שהסיבה לכך היא משום ש"דרכיה דרכי נעם" ובדיקה על ידי איש אינה כזו.

על פי דברי הריב"ש (שו"ת סימן קפב) שכתב שניתן לסמוך על חזקה זו להקל כשהיא מצטרפת לשיקולים נוספים, יתכן להציע הסבר נוסף. מכיון שחזקה זו קיימת לכשעצמה, והמקרה המדובר הוא כזה שניתן לבירור, עדותן של הנשים אינה עומדת לבד, אלא בסך הכל באה כסיוע לחזקה שכבר עומדת מאליה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)