חודש האביב
החודש הראשון מכונה במקרא גם "חודש האביב": "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב". ננסה להתחקות אחר מקורו של השם אביב.
בשמות ט', לאחר מכת הברד, מתארת התורה את תוצאות המכה:
"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה, כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל".
רש"י מפרש את המילה אביב: "כי השעורה אביב - כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו". לפי דבריו, פירוש המילה "אביב" הוא 'קושי' - דהיינו, השעורה כבר התקשתה. וכך המשיך ופירש: "השעורה אביב - עמדה באביה, לשון 'באבי הנחל'". לפי דברי רש"י ניתן להסביר ש"חודש האביב" הוא החודש שבו השעורה מתקשה ומבשילה.
לפי הסבר זה, מובנים גם פסוקי מנחת הביכורים שבספר ויקרא:
"וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה', אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ".
"אביב" הוא מצב התבואה בשעה שהיא כשרה להקרבה. לדעת רש"י, זהו מקור השם, וחודש האביב נקרא כך על שם מצבה של השעורה. וכך פירש רש"י: "מנחת בכורים - במנחת העומר הכתוב מדבר, שהיא באה אביב בשעת בישול התבואה".
לעומת רש"י, אבן-עזרא בפירושו לספר ויקרא פירש את המילה "אביב" בדרך אחרת: "אביב - נקרא כן בעבור שהוא ראשון, והוא מגזרת 'אב'". לדבריו, "חודש האביב" הוא אב החודשים, שכן הוא החודש הראשון. נאמן לשיטתו, האבן-עזרא מסביר ש"אביב" אינו תיאור מצב התבואה אלא התבואה הראשונה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)