דילוג לתוכן העיקרי

תולדות | ויאהב יצחק את עשיו

קובץ טקסט

*

"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים"

            (בראשית כ"ב, כז)

ראב"ע (שם) מסביר את הניגוד בין יעקב לעשו: עשו היה איש מלא ערמה, שהרי אי אפשר לצוד חיות בלי לרמות אותן (במלכודות וכדומה), ואילו יעקב היה "איש תם" – מלא תמימות וחסר כל ערמה. דברים דומים כותב גם רש"י, האומר כי עשו רימה את אביו ושאל אותו כיצד מעשרים את המלח (שאינו חייב במעשר) כדי שיחשוב שהוא מדקדק במצוות ואילו יעקב לא ידע לרמות:

"כלבו כן פיו; מי שאינו חריף לרמות קרוי תם"

"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" – מדוע אהב יצחק את עשו ואת ערמתו?

אחת הדמויות הבולטות בין התנאים היה רבי מאיר. הגמרא אומרת כך:

"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו. ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו, שהיה אומר על טמא 'טהור' ומראה לו פנים, על טהור 'טמא' ומראה לו פנים. תנא: לא ר' מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר? שמאיר עיני חכמים בהלכה... אמר רבי: האי דמחדדנא מחבראי – דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי [אמר רבי: זה שאני מחודד מחבריי – משום שראיתי את רבי מאיר מאחוריו, ואילו ראיתיו מלפניו הייתי מחודד יותר"           (עירובין יג:)

 גדולתו של רבי מאיר הייתה בתעוזתו: הוא היה מוכן להוכיח שדבר שנראה טמא הוא טהור ולהפך; הוא היה מוכן לחלוק על הדרך הפשוטה. הפסוק "וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (שם א', לא) התחלף בתורתו של רבי מאיר ל: "טוב מות"[1]; הפסוק "ויעש ה' א-להים לאדם ולאשתו כתנות עור" (שם ג', כא) השתנה בתורתו של רבי מאיר ל "כתנות אור" – לא דבר חיצוני (כעור) כי אם פנימי (כאור) [2]; על הפסוק "בנים אתם לה' א-להיכם" דרש:

"בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים – אין אתם קרויים בנים"     (קידושין לו ע"א)

רבי מאיר היה מוכן לחרוג מהפשט, לתת הסברים מרחיקי לכת. הגמרא בחגיגה (טו.) מספרת שרבי מאיר למד מאלישע בן אבויה (אחר) לאחר כפירתו מכיוון שידע לברור ממנו אך את הטוב: "רבי מאיר רימון מצא: תוכו אכל, קליפתו זרק". תעוזתו של רבי מאיר היא שגרמה אפוא לכך שהיה גדול בתורה מכל בני דורו.

לאבות האומה היה תפקיד חשוב בעולם: לקדש את ה', לשמש אור לגויים. אברהם הצליח בכך מאוד – הוא היה "אב המון גוים", ובכל מקום הכירו בגדולתו. יצחק, לעומתו, היה פסיבי הרבה יותר. ידועה הגמרא במסכת פסחים (פה.) המשווה את אברהם להר ואת יצחק לשדה. אברהם היה בולט ונראה למרחוק כהר, הכירו אותו בעולם כולו; יצחק היה כשדה – מרוכז בעצמו ואינו נראה למרחוק. "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר" (שם כ"ו, טו) – בקבלה מסבירים שגם הגרים שגייר אברהם חזרו לסורם בימי יצחק[3]. בימי יצחק הייתה אפוא נסיגה בכל הקשור לפעילות בין אומות העולם. יצחק הכיר בכישלון זה ורצה שהדברים ישתפרו בדור שאחריו, ועל כן בחר בעשו ולא ביעקב. יעקב היה אמנם "יושב אוהלים", אולם למדנות אינה התכונה הדרושה על מנת לפעול בין הגויים. ארבע עשרה השנים שלמד בבית מדרשם של שם ועבר עשאוהו בוודאי תלמיד חכם גדול, אבל הן לא עזרו לו כלל לקדש שם שמים בעולם. על כן ראה יצחק דווקא בעשו – בעל הערמה, הנועז, האמיץ ואיש העולם הגדול – אדם שיש לו יכולת לתקן דברים ולפעול בעולם, ולפיכך ממשיכו של אברהם.

רבקה אהבה את יעקב מכיוון שנאמר לה ברוח הקודש כי הקב"ה בחר בו ("ורב יעבד צעיר"). וכך אומר הקב"ה עצמו בפי נביאו: "ואהב את יעקב, ואת עשו שנאתי" (מלאכי א', ב-ג).  אמנם לזוהר פירוש מעניין לפסוק זה:

"שנאתי את הטפל בעשו, אבל אהבתי את העיקר"

מה פשר דברים אלו?

הרקע למאמר הזוהר הוא הגמרא בסוטה (יג.) המספרת שכאשר רצו לקבור את יעקב במערת המכפלה בא עשו וטען כי הוא – הבכור – צריך להיקבר במערה, ולא יעקב. האחים שלחו את נפתלי למצרים להביא הוכחה לקניין הבכורה על ידי יעקב, אולם בינתיים בא חושים בן דן וערף את ראשו של עשו. ראשו של עשו אכן נטמן במערת המכפלה, וגופו במקום אחר. 

נראה שהמדרש בא לומר (וכן כוונת הזוהר) כי מבחינת עיקר אופיו ("ראשו"), כלומר התעוזה שלו, אכן ראוי היה עשו להיקבר במערת המכפלה. הקב"ה נדרש להראות באופן מפורש כי הוא – הבוחר בממשיכי דרכו של עם ישראל – בחר ביעקב על אף שעשו התאים יותר מבחינה מסוימת. אבל הקב"ה דאג שתכונה חשובה זו, הנועזות, לא תעלם מכלל ישראל.  בא צאצאו של עשו – ר' מאיר! – והחזיר תכונה זו לעם הנבחר.

 

 


* השיחה נאמרה בליל שבת קודש פרשת תולדות תשנ"ו וסוכמה על ידי מתן גלידאי.

[1] על פי בראשית רבה ג', ב.

[2] על פי בראשית רבה כ', יב.

[3] ואכן רש"י (כ"ה, יט) מסביר שהיו חושבים שיצחק הוא בנו של אבימלך ולא של אברהם אלמלא גרם הקב"ה לכך שיהיה דומה בפרצופו לאברהם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)