*וַיִּכְתֹּב* עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית

  • הרב אמנון בזק

לכאורה, קיימת סתירה בשאלה מי כתב את הלוחות השניים: מצד אחד, הקב"ה מצווה את משה במפורש: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים *וְכָתַבְתִּי* עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ", ומכאן שהקב"ה הוא זה שאמור לכתוב; אולם בביצוע בפועל נאמר – "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה *וַיִּכְתֹּב* עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים", כשמפשט הפסוק נראה שמשה הוא שכתב! כיצד ניתן להסביר תופעה זו?

נראה, שאכן חל שינוי בעניין זה תוך כדי הדברים. דבר ברור הוא, שבלוחות השניים היה מקום משמעותי יותר ליצירה האנושית בתוך התורה, שבאה לידי ביטוי בכך שמשה היה אמור לפסול את הלוחות, בניגוד ללוחות הראשונים שהיו "מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים". בתחילה, היה נראה שדי היה בשילוב בין פסילה אנושית לכתיבה א-לוהית. אולם, בין הציווי לביצוע משה מבקש מה' לחזור בו מהצהרתו "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ... כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ", וללכת בעצמו לפני העם – "יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ", וה' אכן נענה לבקשה. כדי להדגיש אפוא עד כמה גדולה יכולתו של האדם בהשפעה על המציאות, משתנה אפוא התכנית המקורית, וכעת גם הכתיבה תהיה בידי משה בעצמו. כך יבינו בני ישראל את דרכה המיוחדת של התורה, המשלבת את דבר ה' עם אחריות האדם לעיצובו וליישומו בעולם.

שבת שלום ומבורך.