דילוג לתוכן העיקרי

הברית עם גבעון וכיבוש מדינות הדרום

נתחיל מהסוף. כיבוש יריחו היה ניסי, ואילו כיבוש העי היה ארצי-טבעי עם רוח גבית א-לוהית. משום כך, כדי להשלים את התמונה, אנו מצפים שהמלחמה הבאה תהיה ארצית לגמרי. במפתיע, במלחמה הבאה מתרחשים הניסים הגדולים ביותר: "ויהומם ה' לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון"; "וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וימותו, רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב"; "וידום השמש וירח עמד". הנס של "שמש בגבעון דום" גדול אפילו מן הנס הגדול של כיבוש יריחו, שהרי הוא כרוך בשינוי סדרי בראשית ובפגיעה בממשלת המאורות. על שום מה זכו ישראל לניסים גדולים אלו, ומדוע הם התרחשו דווקא עכשיו, ולא מייד בכניסה לארץ?

כדי לענות על שאלות אלו, עלינו לחזור לפרק הקודם, לסיפור הברית עם הגבעונים. לאחר כיבוש יריחו והעי, הבינו אנשי גבעון כי הם הבאים בתור - שהרי הם נמצאים בציר "חוצה ישראל", העובר ממזרח למערב ומחלק את ארץ ישראל בין צפון לדרום. הם הבינו שתוכניתו של יהושע היא לנתק תחילה את הדרום מן הצפון, ומתוך כך להקל על כיבוש כל חלק של הארץ בנפרד.

אנשי גבעון מחליטים להשיג חוזה שלום עם יהושע, ולשם כך מערימים על ישראל ומארגנים משלחת המזדהה כנציגי ארץ רחוקה ומבקשת לכרות ברית עם ישראל. התרגיל מצליח, ויהושע ונשיאי העדה כורתים עמם ברית בשבועה. לאחר שלושה ימים מתגלה הערמת אנשי גבעון, וכל עדת ישראל מלינים על ההסכם הכושל של מנהיגי העדה. לבסוף מחליט יהושע כי יש לקיים את השבועה, ואנשי גבעון יהיו חוטבי עצים ושואבי מים.

לאחר כריתת הברית מחליטים חמשת מלכי הערים הגדולות באיזור גבעון לצאת למלחמה על גבעון. הגבעונים המבוהלים מבקשים עזרה מיידית מיהושע, ויהושע וצבאו יוצאים מהגלגל להגן על אנשי גבעון. זוהי 'עליית מדרגה' ברמת ההתחייבות של ישראל כלפי גבעון: לא רק שצבא ישראל אינו הורג את הגבעונים, אלא הוא נחלץ להילחם עבורם ומוכן להקריב קרבנות כדי להגן עליהם.

על פי זה, נראה כי בזכות שמירת השבועה על ידי ישראל, כדי שלא לחלל את שם ה' שעליו נשבעו, זכו ישראל לאותה ישועה גדולה ולהתערבות הא-לוהית החריגה כל כך. המקרא מחדד נקודה זו כאשר הוא מספר על הניסים דווקא בתיאור המלחמה נגד המלכים שצרו על גבעון. ואילו בהמשך - בתיאור כיבוש חמשת הערים הללו - לא מופיע אף תיאור ניסי, והכיבוש כולו מתנהל באופן טבעי. ההתערבות הא-לוהית באה רק בגלל השבועה והמחוייבות לגבעון, ולא בגלל כיבוש הארץ, שאמור מעתה להתרחש באופן אנושי-טבעי.

מן הראוי, אפוא, שיימצא המדרש שייאמר בו: 'בזכות מה זכו ישראל לישועת א-לוהים? בזכות שמירת השבועה והברית עם הגבעונים!'.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)