דילוג לתוכן העיקרי

גיטין | דף ב | סדר המשניות במסכת גיטין

מסכת גיטין פותחת באופן מפתיע במקרה הלכתי שולי לכאורה – הבאת גט ממדינת הים:

"המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם".

מקרה זה נידון בגמרא בהרחבה על פני שישה דפים, ולמעשה הוא הנושא המרכזי של שלושת הפרקים הראשונים של המסכת. המקום המרכזי שקיבל דין זה הטריד כבר את הראשונים, וכך כתב הרמב"ן בסוגייתנו:

"ויש תימה, תנא מהיכא סליק דקתני המביא? ואיכא למימר התם קאי, דתנן וקונה את עצמה בגט בפרק קמא דקדושין. ומיהו הוה ליה לפרושי הלכות הגט ברישא, אלא איידי דתקנתא היא חביבא ליה ואקדמה".

הרמב"ן פותח בשאלת "מהיכא סליק", דהיינו מניין למשנה הנחת היסוד בדבר קיומו של הגט, שעל גבה היא יכולה לדון בדיני הבאתו, ומשיב שהמשנה מסתמכת על המשנה בקידושין, שבה כבר למדנו על מושג הגט. עם זאת, הרמב"ן מוסיף ומעיר שראוי היה לפתוח בדינים היסודיים של הגט, ולא במקרה שולי של הבאתו ממדינת הים. על כך הוא משיב שדין משנתנו הוא תקנת חכמים, ולכן הוא חביב יותר ורצו להקדימו.

החתם סופר בחידושיו עמד אף הוא על קושי זה, והציע אפשרות אחרת מזו של הרמב"ן:

"ולולי דבריו היה נראה לי משום אתחולא בפורענתא לא מתחיל במגרש על ידי ערות דבר או קטטה כי לא מצאה חן בעיניו, על כן התחיל במשלח ממדינת הים לטובתה ורצונה שלא לעגנה, ועל כן התחיל המבי"א גימטריה ח"ן במקום 'אם לא תמצא חן'".

לדעת החתם סופר, המשנה ביקשה לפתוח בגט רצוי ונכון ולא בגט המבטא מציאות בעייתית, ולכן בחרה לתאר מצב שבו הבעל נמצא במדינת הים, דהיינו שמסיבות שונות הוא כבר אינו חי עם אשתו, והגט עצמו איננו היוצר את הפירוד בין בני הזוג אלא רק האקט ההלכתי המאפשר לאישה להינשא בשנית.

הרב יהודה ברנדס (במאמרו באקדמות כ"ג) דן באריכות בסוגיית הפתיחה של המסכת והציע:

"נראה שהמשנה התכוונה להצביע על הקושי המהותי שיש במעשה נתינת הגט, על מאמץ להתחמק מן הנתינה הישירה, ועל הבעייתיות הנגרמת מכך להלכות גירושין בכלל. ואולי אפשר לומר עוד יותר מכך: על ידי הסידור ההפוך של ההלכות במשנה מצביעה המשנה על כך שהמסכת עוסקת בפירוד בין איש לאשתו. לכן היא מתחילה ממצב שבו בני הזוג חיים בשתי מדינות שונות וחותמת בתיאור המצב שבו שני בני הזוג עדיין חיים יחד ומשהו בחיים המשותפים שלהם עלה על שרטון ומביא אותם להחליט על פירוד".

אף שהסבר זה מרחיב את הלב, נראה שאפשר להסביר את סדר המשניות באופן אחר, פשוט יותר ומעט 'טכני' יותר. מסכת גיטין היא מן המסכתות העוסקות (באופן כללי) במעשה מסוים אחד. במסכתות ממין זה יש מקום לפתוח ביסודות המעשה, כפי שעושה המשנה בקידושין, אך יש גם מקום להתחיל מניתוח ההיבטים החיצוניים ביותר, ואט־אט להגיע אל הנושאים המהותיים יותר. כאשר מגיע מעשה גט לבית הדין, יש היגיון בהחלטה לבחון בראש ובראשונה את ההיבטים הטכניים והחיצוניים שלו – מהיכן הגיע, האם יש עדות על כתיבתו וכדומה, לאחר מכן – האם יש תנאים או בעיות אחרות באופן נתינתו, ורק לבסוף לגשת אל בחינת הגט עצמו. ואכן, כך מסודרת המסכת גם בהמשך, מן החוץ (שליחות, תנאים) פנימה (נוסח הגט, מצוות הגירושין). כך מצאנו גם במסכתות אחרות, כגון מסכת יבמות, הפותחת בגורמים העשויים להפקיע את דין ייבום (חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן) ורק בשלב מאוחר יותר מגיעה למעשה הייבום עצמו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)