ברכת חתנים

* 

מהי ברכת חתנים?

הגמרא בכתובות דף ז: אומרת ש"מברכין ברכת חתנים בבית חתנים". מהי ברכה זו? מסבירה הגמרא:

מאי מברך? אמר רב יהודה: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו; ויוצר האדם; ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה' יוצר האדם; שוש תשיש ותגל העקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה; שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה; ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה ואחוה ושלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם ברוך אתה ה' משמח חתן עם הכלה" (ח.)

אם כן, 'ברכת חתנים' הוא כינוי לשבע הברכות אותן אנו אומרים מתחת לחופה. בהמשך הסוגיה, מוסיפה הגמרא שמברכים ברכה זו דווקא בעשרה ועל כוס של יין. מפרטים אלו משתמע שברכה זו היא ברכת השבח על מעמד הנישואין, ולכן יש צורך במניין וביין כדי להפוך את המעמד למשמעותי מספיק בשביל לחייב ברכה[1].

ואכן, הר"ן אומר בפירוש שהברכה היא ברכת השבח על מעמד הנישואין:

"ולעניין ברכות נישואין... [נראה] שאין ברכות הללו אלא ברכות תהילה ושבח" (פסחים ד. באלפס, ד"ה "ולעניין")

הוכחה מוחצת לכך שברכת חתנים היא ברכת השבח אפשר למצוא בפסיקת הרמב"ם:

"וצריך לברך ברכת חתנים... קודם הנישואין... אירס וכנס לחופה ולא בירך ברכת חתנים, הרי זו נשואה גמורה הוחוזר ומברך אפילו אחר כמה ימים" (הלכות אישות פ"י הל"ו)

קשה מאד לקבל שברכה זו תהיה ברכת המצוות ובכל זאת ניתן יהיה לברך אותה גם כמה ימים לאחר קיום המצווה[2]!

אולם, למרות ההוכחות החותכות שהצגנו, הבית יוסף חולק על הר"ן:

"מברכין ברכת חתנים בבית חתנים... ומה שכתב רבנו [הרמב"ם, שצריך לברך את הברכה] קודם כניסה לחופה... משום דכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן. ו[למרות מה שאמרנו] הר"ן כתב... שאין ברכות הללו אלא תהלה ושבח" (אהע"ז, ריש סימן ס"ב)

כלומר, הבית יוסף עצמו סבור שברכת חתנים היא ברכת המצוות, והוא מביא את הר"ן כדעה חולקת[3].

הבית יוסף מוכיח את דבריו מכך שיש לברך ברכות אלו לכתחילה מיד קודם החופה, ואם ברכות אלו הן ברכות השבח, כשיטת הר"ן, מדוע לכתחילה יש צורך לברכן "עובר לעשייתן"? ואמנם, הר"ן בפסחים מסביר עובדה זו לשיטתו:

"שצריך לברך אותן קודם נישואין... ולא מפני שהיא בכלל מה שאמרו 'כל המצוות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן', שהרי אלו ברכות השבח הן, אלא מפני שחופה ייחוד הוא, ובעיא ראויה לביאה, וכלה ללא ברכה אסורה לבעלה כנידה"

מהם "פנים חדשות"?

עד עתה התייחסנו לברכת חתנים שמברכים 'בבית חתנים' - כלומר, בחופה. אולם, הגמרא בכתובות ז. מוסיפה ש"מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה". מכאן, שיש חיוב לברך ברכת חתנים כל שבעת ימי המשתה, כפי שאכן אנו נוהגים כיום - מה שקרוי 'שבע ברכות'.

הגמרא ממשיכה ומציינת, שברכת חתנים שמברכים "כל שבעה" שונה מברכת חתנים שמברכים מתחת לחופה, בכך שכל שבעת ימי המשתה מותר לברך את שבע הברכות רק במקרה "שבאו פנים חדשות".

מה הכוונה בדיוק ב"פנים חדשות"? ביחס לשאלה זו מצינו מספר שיטות:

שיטת רש"י

רש"י מבאר:

"פנים חדשות בכל יום שלא היו שם אתמול" (כתובות ז., ד"ה "פנים חדשות")

משמע מדברי רש"י, שמי שהיה שלשום בסעודת המצווה עדיין נחשב פנים חדשות היום!

למרות זאת, כל הראשונים חולקים על גירסא זו[4] וגורסים: "פירש רש"י: פנים חדשות שלא היו שם קודם לכן" - כלומר, מדובר באנשים שלא היו באף אחת מסעודות ה'שבע ברכות' שהתקיימו עד עתה.

שיטת תוס' רי"ד

תוס' רי"ד מסביר את עניין הפנים החדשות בצורה שונה במקצת משיטת רש"י:

"ומשום הכי צריך פנים חדשות - אדם שעדיין לא שמען" (כתובות ז:, ד"ה "תניא אידך")

כלומר, אפילו אדם שהיה בסעודת 'שבע ברכות' בימים הקודמים אבל עדיין לא שמע את הברכות עצמן, יכול להחשב כפנים חדשות.

שיטת תוס'

תוס' חולק על שיטות אלו ומביא שיטה שלישית:

"אומר ר"י דפנים חדשות אין קורא אלא בבני אדם שמרבים בשבילם השמחה יותר" (כתובות ז., ד"ה "והוא שבאו")

כלומר, פנים חדשות הוא אדם שמשמח את החתן והכלה.

מדברי תוס' ניתן לדייק, בניגוד למנהג הרווח היום, שפנים חדשות לא יכול להיות אדם שלא מכירים - כמו מלצר או אדם מהרחוב שלא היה עוד בסעודת המצווה בימים הקודמים - שהרי לא מרבים שמחה בשביל אדם כזה...

בעקבות הסבר זה מחדש תוס':

"ושבת דחשבינן פנים חדשות, דאמרינן באגדה 'מזמור שיר ליום השבת - אמר הקב"ה פנים דשות באו לכאן, נאמר שירה' - התם נמי מרבין שמחה לכבוד השבת"

אם כן, לדעת תוס' דין פנים חדשות כלל לא קשור לאנשים חדשים אלא לשמחה מרובה. לכן בשבת, בה יש שמחה מרובה, אפילו אין צורך באדם שלא היה קודם לכן ב'שבע ברכות'.

אולם, מהי בדיוק ה'שמחה המרובה' שיש בשבת, הנחשבת כפנים חדשות? ישנן שתי אפשרויות להסביר זאת:

א. הספרי מביא מחלוקת בפסוק "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם", בשאלה איזו מילה מציינת את שבת. ניתן לומר שלדעת תוס' שבת נלמדת מהמילה "שמחתכם", ולכן בשבת יש שמחה מרובה פשוטו כמשמעו.

לפי הסבר זה אין הבדל עקרוני בין רש"י לתוס' בהסבר פנים חדשות, אלא שלדעת רש"י רק אדם יכול לרבות שמחה לחתן ולכלה.

ב. השמחה המרובה אליה מתייחס תוס', המחייבת בברכת חתנים, קשורה לסעודה מרובה. לכן שבת, בה יש דין של סעודה מרובה, נחשבת פנים חדשות.

שיטת הרמב"ם

גם הרמב"ם מזכיר את הצורך בפנים חדשות בשביל לברך שבע ברכות:

"בבית חתנים מברכין ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו [של ברכת המזון] בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם.. [ומברכים ברכות אלו רק] אם היו האוכלים אחרים, שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין... והוא שיהיו עשרה, וחתנים מן המניין" (הלכות ברכות פ"ב הל"ט-י')

במבט ראשון אין כל מפתיע בהלכה זו והיא תואמת את מה שראינו עד עתה. אולם, אם נשים לב ישנה בעיה קשה מאד בהלכה זו - מדוע היא מופיעה בהלכות ברכות? המקום בו הגיוני שתופיע הוא בהלכות אישות, יחד עם ברכת חתנים וברכת אירוסין אותן מברכים מתחת לחופה?

מכך שהרמב"ם מציין את שבע הברכות הנאמרות במהלך סעודות המצווה בשבעת ימי המשתה בהלכות ברכות, ניתן לחדש שלדעת הרמב"ם לא מדובר בברכות השבח ולא בברכות המצוות, אלא בתוספת לברכת המזון. במילים אחרות, שבע הברכות הנאמרות כל שבעה הן ברכות הנהנין!

לפי הסבר זה בדברי הרמב"ם, אין קשר בין שבע הברכות הנאמרות בזמן החופה, המהוות ברכת השבח, לשבע הברכות הנאמרות כל שבעת ימי המשתה.

ואמנם, בעקבות דברי הרמב"ם מביא הרמ"ך חידוש מעניין:

"ברכות חתנים בסעודה נתקנו, וכיון שכן אין נכון שיפטור ברכת נישואין ברכות סעודה. ומנהגנו לברך ברכת חתנים בתוך הסעודה אע"פ שהיה כל הקהל בשעת נישואין ושמעו ברכת חתנים" (הגהות הרמב"ך, הלכות ברכות פ"ב הל"ט)

כלומר, מי ששמע בחופה את שבע הברכות עדיין נחשב פנים חדשות לגבי שבע הברכות הנאמרות כל שבעה[5]!

נפקא-מינות בין השיטות:

אם כן, הצגנו ארבע שיטות מרכזיות לגבי המחייב של ברכת חתנים:

א. רש"י: המחייב הוא ריבוי שמחה שנוצר ע"י אדם חדש.

ב. תוס': המחייב הוא ריבוי שמחה שנוצר ע"י ריבוי סעודה.

ג. תוס' רי"ד: המחייב הוא אדם שלא שמע את הברכות קודם לכן.

ד. רמב"ם: המחייב הוא ברכת המזון בסעודת 'שבע ברכות', שמשתתף בה אדם שלא היה בסעודה זו בימים הקודמים.

ישנן נפקא-מינות רבות בין השיטות השונות ונציג כמה מהן:

1. לפי תוס' רי"ד מסתבר שרק האדם שלא בירך עד עתה את שבע הברכות - כלומר, ה'פנים חדשות' - יוכל לברך אותן, שהרי הוא האדם שגרם לחיוב בברכות אלו.

2. שאלה שנשאלת תדיר היא, האם אדם שמשתתף בסעודת 'שבע ברכות' אבל אינו הפנים החדשות, יכול לעזוב באמצע הסעודה קודם שבירך את שבע הברכות? לפי תוס' רי"ד נדמה שאדם כזה יכול לעזוב, כיוון שרק הפנים החדשות מחויב בשבע הברכות. לעומת זאת, לפי תוס' ורש"י כל אחד מהנוכחים, מעצם העובדה שהשתתף בסעודה בה היה ריבוי שמחה, מחויב בברכות אלו. לכן, אפילו אם אחד מהנוכחים היה אתמול בסעודת 'שבע ברכות' הוא עדיין חייב להישאר ולברך אותן שוב.

כידוע, לעיתים קרובות יש הכרח לעזוב לפני סיום הסעודה. אם כן, האם ישנו אפשרות לעשות זאת גם לשיטת רש"י ותוס'?

המנהג בימינו הוא שאם לא נוטלים ידיים לסעודה אז כביכול לא משתתפים בה, וממילא מי שלא הצטרף מעולם לסעודת המצווה יכול לעזוב קודם שבירך את שבע הברכות. אולם, ר' משה פיינשטיין דוחה מנהג זה, ומכריע שאכילה מרובה נחשבת כהצטרפות לסעודה גם ללא אכילת לחם. מסיבה זו, הרב פיינשטיין מציע שאדם שיודע שהוא צריך לעזוב באמצע סעודת החתנים, יתנה מראש שהוא לא מצטרף לסעודה יחד עם שאר הנוכחים. ממילא, הוא לא יתחייב בשבע הברכות אפילו אם אכל לחם[6]!

2. לפי רש"י ותוס' אדם לא מוכר אינו מחוייב בשבע הברכות, שהרי הוא אינו גורם לשמחה, אולם לפי תוס' רי"ד ורמב"ם כל אדם שהשתתף בסעודה מחוייב בשבע הברכות.

3. ר' בצלאל אשכנזי מחדש:

"משמע מלשון רש"י דלא בעי בני אדם המרבים בשבילם... דאין הברכה תלוי בריבוי הסעודה, אלא אפילו לא באו אל המשתה אלא פתאום, ולא הרבו בשבילם מידי, אפילו הכי פשיטא ודאי דמברכין... אבל התוספות לא כתבו כן, דלשון 'פנים חדשות' משמע שיהו בני אדם המרבים בשבילם [את הסעודה]" (שטמ"ק, כתובות ז:, ד"ה "והוא שבאו")

4. כפי שראינו, לדעת תוס' שבת מחייבת ריבוי סעודה ולכן היא נחשבת פנים חדשות. לעומת זאת, לפי שיטת רש"י, תוס' רי"ד והרמב"ם, אין סיבה ששבת תחשב כפנים חדשות.

ואמנם, הרמב"ן מעיר בפירוש:

"ואחרים אמרו... כיון שבא שבת באו פנים חדשות... ואינו נכון בטעם" (כתובות ח., ד"ה "ונהגו העם")

למרות דבריו, הרשב"א[7] מעמיד את דברי תוס' גם לפי שאר השיטות, ומסביר ששבת נחשבת פנים חדשות לכו"ע כיוון "שאי אפשר שלא יהיה שם אחד שלא היה שם אתמול".

בהקשר זה מחדש השו"ע:

"ויש אומרים דשבת... הוי כפנים חדשות... אבל לא בסעודה שלישית" (אבה"ע סימן ס"ב סעיף ח')

כלומר, אפילו לשיטת תוס' סעודה שלישית אינה נחשבת 'פנים חדשות' כיוון שאין בה חיוב של ריבוי סעודה[8]. אמנם, הרמ"א על אתר מעיר:

"ועכשיו נהגו במדינות אלו לברך ז' ברכות בסעודה שלישית... ויש אומרים מטעם דרגילין לדרוש, והדרשה הוי כפנים חדשות"

5. האם אשה יכולה להחשב כפנים חדשות? מסתמא אשה שלא הייתה קודם לכן באחת מסעודת ה'שבע ברכות' מרבה שמחה, ולכן לפי תוס' ורש"י לכאורה היא תחייב שבע ברכות. לעומת זאת, לפי תוס' רי"ד והרמב"ם יש מקום לדון האם העובדה שאשה חייבת בשבע ברכות מחייבת גם בנים.

הריטב"א הוא היחיד מהראשונים המתייחס לשאלה זו:

"ואשה לאו בת הכי היא, אף על פי שהיא חשובה, שאין פנים חדשות אלא למי שראוי להמנות בעשרה של ברכת חתנים" (כתובות ז:, ד"ה "אמר ר' יהודה ")

אולם, הסברו של הריטב"א קשה. אנו ראינו לעיל שלשיטתו המחייב של שבע הברכות הוא ריבוי השמחה ע"י מישהו שלא היה בימים הקודמים, כשיטת רש"י. לכן, מה זה משנה אם אותו אדם יכול להשלים מניין או לא?

בכל אופן, למרות שמסברא דבריו אינם מובנים לי, להלכה אין מצרפים אשה למניין של שבע הברכות.

השתא דאתינן להכי, גם אם אשה איננה מצטרפת למניין העשרה יש לשאול האם היא יכול לברך את אחת הברכות במקרה שיש מניין של עשרה גברים?

הרמב"ם פוסק ש"אין מברכין ברכה זו לא עבדים ולא קטנים", ומשמע מכך שנשים יכולות לברך אותן. בנוסף לכך, לשיטת הרמב"ם שברכות אלו הן ברכות הנהנין המצטרפות לברכת המזון, כמו שאשה יכול לברך את ברכת המזון למרות שהיא לא מצטרפת לזימון, כך היא יכולה לברך גם את שבע הברכות למרות שהיא לא מצטרפת למניין!

ואכן, הרב גרשוני[9] פסק שאשה יכולה לברך שבע ברכות. לעומת זאת הרב ישראלי[10] חולק עליו, כיוון שאין זו דרך צניעות שאשה תשמח את החתן.

לכאורה, חידושו של הרב ישראלי קשה מאד, שהרי גם אם אשה לא יכולה לשמח את החתן - מה עם הכלה? ואכן, הרב ישראלי מוסיף ומחדש שכלל אין חיוב לשמח את הכלה בשבעת ימי המשתה, והסיבה היחידה שמשמחים אותה היא בגלל שע"י השמחה שלה גם החתן ישמח...

למרות שמדובר בחידוש גדול הנראה דחוק מאד, ייתכן שניתן להביא לו ראיה מהמימרא האומרת שמרקדים לפני הכלה כדי שתתחבב על בעלה; משמע שהחיוב לשמח את הכלה הוא רק בגלל שעל ידי כך משמחים את חתן.

יש להדגיש שכל הדיון אותו תיארנו לגבי נשים המברכות את אחת משבע הברכות, נסוב רק לגבי שבע הברכות הנאמרות "כל שבעה", ולכו"ע ברור ופשוט שאשה לא יכולה לברך את שבע הברכות הנאמרות בחופה!

לפני סיום

לסיכום, נעיר הערה חשובה הנוגעת למעשה. הסוגיה בכתובות ז. מציינת שברכת "אשר ברא" שונה משאר שבע הברכות כיוון שהיא נאמרת גם ללא פנים חדשות. מדברי הגמרא משמע שיש לברך את ברכת "אשר ברא" בשבעת ימי השמחה גם בזימון של שלושה, ואין צורך דווקא במניין!

---