דילוג לתוכן העיקרי

ברכות | דף י | איש העכשיו ואיש הנצח

"אמר רב המנונא: מאי דכתיב 'מי כהחכם ומי יודע פשר דבר'? מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו. חזקיהו אמר: ליתי ישעיהו גבאי, דהכי אשכחן באליהו, דאזל לגבי אחאב, שנאמר 'וילך אליהו להיראות אל אחאב'. ישעיהו אמר: ליתי חזקיהו גבאי, דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב, דאזל לגבי אלישע. מה עשה הקב"ה? הביא יסורים על חזקיהו, ואמר לו לישעיהו - לך ובקר את החולה. שנאמר: 'בימים ההם חלה חזקיהו למות, ויבֹא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צבאות צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה' וגו'. מאי 'כי מת אתה ולא תחיה'? מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא. אמר ליה: מאי כולי האי? אמר ליה: משום דלא עסקת בפריה ורביה. אמר ליה: משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו. אמר ליה: בהדי כבשי דרחמנא למה לך?! מאי דמפקדת - איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא - לעביד". (ברכות י ע"א)

[תרגום: אמר רב המנונא: מהו שנאמר 'מי כהחכם ומי יודע פשר דבר'? מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו. חזקיהו אמר: יבוא ישעיהו לפני, שכן מצאנו באליהו, שבא לפני אחאב. ישעיהו אמר: יבוא חזקיהו לפני, שכך מצאנו ביהורם בן אחאב. מה עשה הקב"ה? הביא ייסורים על חזקיהו, ואמר לו לישעיהו - לך ובקר את החולה.

מאי 'כי מת אתה ולא תחיה'? מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא. אמר לו: מדוע כך נגזר עלי? אמר לו: משום דלא עסקת בפריה ורביה. אמר לו: משום שראיתי ברוח הקודש שיצאו ממני בנים לא-ראויים. אמר לו: להיכנס מאחורי כבשונו של הקב"ה, למה לך? מה שנצטווית - היה עליך לעשות, ומה שטוב בעיני הקב"ה - יעשה הוא.]

המדרש עוסק בשני נושאים מרכזיים: מאבק הכוחות בין הנבואה לבין המלוכה, והשפעתם של חזונות וחלומות על אופן קיום המצוות של האדם.

בנושא הראשון, נחלקו המפרשים מי צדק. מצד אחד, לבסוף ישעיהו הוא זה שהלך לבקר את חזקיהו, ומכאן שכבודו של המלך חשוב יותר. כראיה לטענה זו מובאת הגמרא בהוריות יג ע"א, הקובעת שחיי המלך קודמים לחיי הנביא. מצד שני, המלך הוא שחלה ונענש, ומכאן שכבודו של הנביא כנראה חשוב יותר.

בנושא השני, הדילמה שעמד בפניה חזקיה מזכירה את הדילמה של יוסף. הרמב"ן מסביר שיוסף התנכר לאחיו במצרים כי רצה להגשים את חלומו, ולהביא את בנימין ויעקב להשתחוות לו. לעומתו, אברבנאל טען שאסור לאדם להגשים את חלומותיו אם הוא פוגע בכך באחרים. מחלוקת זו מקבילה למחלוקת בין ישעיהו לחזקיה - האם צריך האדם להשתדל לקיים את חלומותיו וחזיונותיו גם במחיר מעשים שאינם ראויים.

הרב קוק מקשר בין שני חלקי הגמרא. נביא ומלך מייצגים שתי מטרות שונות: הנביא מכין את העם לחיי הנצח - לביאת הגואל, ואילו המלך עוסק ב'כאן' וב'עכשיו'. שתי גישות אלו מתנגשות לעיתים, ומה שטוב לעכשיו לא בהכרח מועיל לטווח הארוך. הרב קוק מזהיר מפני הליכה קיצונית בכל אחת מהדרכים. פשרתו של הקב"ה היתה שכלפי חוץ המלך הוא זה שניצח, וכבודו נשמר כי הנביא בא אליו, אך מי שהביט לעומק, והבין שהנביא בא לבקר מלך חולה, ידע שדווקא כבודו של הנביא גבר. במבט לעומק, דווקא הצרכים ארוכי הטווח הם אלו שקיבלו כאן חיזוק.

לדברי הראי"ה, אף הויכוח השני נסב סביב אותה נקודה. המלך לא רצה שהעם יראה שבניו רשעים, ולכן בחר שלא ללדת ילדים. הנביא אמר לו, שלהפסקת שושלת דוד יש השפעות ארוכות טווח על עם ישראל, ולכן הוא חייב ללדת ילדים. גישה זו מחייבת את האדם להביט אל מעבר לבעיותיו הנוכחיות, ולשמור על האידיאלים הנצחיים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)