דילוג לתוכן העיקרי

נח | מגדל בבל - המשך

קובץ טקסט

1.       בניסיונותינו לברר את רעת אנשי המגדל הבאנו בפעם שעברה מובאה מספר שופטים בה נראה כי המגדל והעיר מסמלים הרבה יותר ממוצב פיזי – משען ומבטח אידיאולוגי. עקרון זה מודגם גם בספר ישעיה בכמה מקומות. עי' למשל בישעיה פרק ב:

יב כִּי יוֹם לַיהוָה צְבָאוֹת, עַל כָּל-גֵּאֶה--וָרָם; וְעַל, כָּל-נִשָּׂא וְשָׁפֵל.  יג וְעַל כָּל-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן, הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים; וְעַל, כָּל-אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן.  יד וְעַל, כָּל-הֶהָרִים הָרָמִים; וְעַל, כָּל-הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת.  טו וְעַל, כָּל-מִגְדָּל גָּבֹהַּ; וְעַל, כָּל-חוֹמָה בְצוּרָה.  טז וְעַל, כָּל-אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ; וְעַל, כָּל-שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.  יז וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם, וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים; וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא.

ובישעיהו פרק כה:

א יְהוָה אֱלֹהַי, אַתָּה--אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ, כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא:  עֵצוֹת מֵרָחֹק, אֱמוּנָה אֹמֶן.  ב כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל, קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה; אַרְמוֹן זָרִים מֵעִיר, לְעוֹלָם לֹא יִבָּנֶה.  ג עַל-כֵּן, יְכַבְּדוּךָ עַם-עָז; קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים, יִירָאוּךָ.  ד כִּי-הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן, בַּצַּר-לוֹ:  מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב, כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר.  ה כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן, שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ; חֹרֶב בְּצֵל עָב, זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה.  {פ}

 

הכתובים ממחישים למעשה את הרעיון כי החוסן הפיזי מוביל לחוסן מחשבתי שכאשר הוא מנותק מבורא עולם הוא עשוי להיות הרסני.

 

נתון זה בא גם לידי ביטוי בדברים כח פס' נב:

 

וְהֵצַר לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן, בְּכָל-אַרְצֶךָ; וְהֵצַר לְךָ, בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, בְּכָל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ. 

 בפעם שעברה הדגמנו זאת על ידי הביטוי: 'כל הארץ שפה אחת' מול 'כל אשר יזמו לעשות'

 

ניתן לומר גם, לאור הפסוקים האחרונים בישעיהו, כי המינוח 'לא ייבצר מהם כל אשר יזמו' נובע מן ההתבצרות שלהם בערים הבצורות.

 

2.       עי' באמור באיוב מב:

א  וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת-יְהוָה; וַיֹּאמַר. ב  ידעת (יָדַעְתִּי), כִּי-כֹל תּוּכָל; וְלֹא-יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה.

 

הלשון שבה מתאר איוב את הקב"ה מקבילה לחלוטין לתיאור החשש של הקב"ה מפני בני האדם שבנו את המגדל. הדברים מחזקים כמובן את דברי רש"י: ודברים אחדים - באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה

הקב"ה חשש מאנשי הפלגה שיידמו לו. היותם של בני האדם כל יכולים היא בעייתית, על האדם להיות מוגבל. להיות מושפל. אי אפשר שלא להיזכר בדבריו של הקב"ה בגן העדן:

 

בראשית פרק ג, פסוק כ"ב:

 

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם.

 

מכיון שגם הנוסח בפרשתינו דומה להפליא:

 

וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. 

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)