דילוג לתוכן העיקרי

במדבר | בין המדבר לעיר

ספר במדבר, אותו אנו מתחילים לקרוא השבת, פותח בתיאור מיקומם של בני ישראל:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר" (במדבר א', א')

כידוע, מדבר הוא סמל למקום שממה; ללא מים, ללא חיים וללא אנשים. לאור זאת, מרתק לדמיין כיצד נראה מחנה ישראל: באמצע הריק הצחיח חונה עם שלם על דגליו ושבטיו, כשבמרכז ניצב אוהל מועד. ציביליזציה אידיאלית באמצע המדבר.

אילו אנו היינו צריכים להחליט היכן להקים עם, סביר להניח שהיינו חושבים על מקום מרכזי, שוקק ומלא חיים. לאור זאת, מתמיה מדוע הקב"ה בוחר לייסד את עם ישראל במקום בעל אופי הפוך בדיוק - במדבר?

נדמה שהמסר העולה מכך הוא, שהציביליזציה האמיתית לא תקום במקומות השוקקים והמלאים אדם, אלא דווקא במדבר. האומה האידיאלית לא נמצאת בינות למגדלי ענק מרהיבים ולא בכל בירות העולם המפוארות. לא על אומה החיה במקומות כאלו 'חולם' הקב"ה. הקב"ה מייסד את עמו במדבר, על דף חלק שאינו קשור לשום דבר שהיה קיים קודם לכן!

אם כן עולה השאלה: איזה סוג אומה רצה הקב"ה שתקום במדבר? מה תחדש אומה זו שלא קיים בשום מקום אחר?

לאחר יציאת עם ישראל ממצרים, מספרת התורה שאחד הדברים שהתרחשו במרה הוא: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (שמות ט"ו, כ"ה), ומסביר רש"י:

"במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת ופרה אדומה ודינין"

כבר הסברתי בעבר, ששלושת התחומים הללו מסכמים את כלל המצוות: פרה אדומה היא סמל לכל המצוות שטעמן אינו מובן לנו, דינים (שבע מצוות בני נח) הם המצוות השכליות שטעמן מובן, ושבת היא אות למעשה בראשית וליציאת מצרים. בכל אופן, חלק עיקרי בהתחייבות של בני ישראל כלפי הקב"ה, הוא על שמירת הדינים - עקרונות המוסר המחייבים כל אדם באשר הוא אדם. אם כן, כאשר הקב"ה מקים אומה, תחילה הוא רוצה שנתיניו יתחייבו להיות אנושיים - אנשים טובים - ורק על גבי התחייבות זו יבואו כל שאר המצוות.

אם כן, ניתן להבחין בפרדוקס מסוים: מצד אחד הקב"ה מעוניין שעם ישראל יתחייב לשמור על עקרונות המוסר המוכרים בכל העולם כולו, אולם מצד שני הוא מחליט לייסד את האומה במדבר, במנותק מכל שאר העמים הקיימים מסביב?

נדמה, שפרדוקס זה הוא החידוש אותו מנסה ללמד כנסת ישראל את העולם. עם ישראל נמצא כל העת בעימות מול המדבר מצד אחד, ומול שאר אומות העולם מצד שני. כל מי שהיה אי-פעם בירושלים ועמד על הר הצופים, יכול היה לראות שירושלים גובלת מצידה האחד במדבר יהודה, ומצד שני פרושה עיר שוקקת והומה. עם ישראל עומד בתווך, בין התכנים המגיעים אליו מכל שאר האומות ובין התכנים הייחודיים אותם מנחילה האומה הישראלית. הניסיון הוא לשלב בין השניים.

הפרדוקס בין המדבר ובין המוסר הטבעי, הפשוט, הנמצא בתורה, הוא חידושה של כנסת ישראל.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)