בבא קמא | דף ב | ארבעה אבות נזיקין

בשעה טובה אנו זוכים להתחיל את השער הראשון במסכת "נזיקין".

המשנה הראשונה מסווגת את מיני הנזקים השונים לארבעה אבות, שמקורם בפרשיות שונות בתורה. אמנם לכל המקרים הכתובים בתורה תוצאה זהה, והיא נזק שנגרם לאחר, אך הדרך שבה נגרם הנזק שונה ולכן גם הגדרתו משתנה.

הקושי בהגדרת המקרים על פי הדרך שבה נגרם הנזק בא לידי ביטוי בכך שהתולדה של ה"אב" תהיה בהכרח שונה ממנו בדרך שבה התרחשה.

ניתן לראות זאת גם במשנה, שבתחילה מציגה את השוני בין המקרים, אך לבסוף מסכמת:

הצד השוה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך.

בהתאם לכך, בהמשך עולה השאלה האם באמת ישנם ארבעה אבות או שמא מדובר בסך הכל במקרים שונים שבהם אדם מתחייב לפצות את חברו על נזק שגרם לו.

רעיון זה, שלא מדובר באמת בארבעה דינים נפרדים, ניתן ללמוד גם מהמשך הגמרא (ו ע"א), שם מובאים מקרים שאינם משוייכים לאחד מארבעת הדינים אלא לשנים מהם, וניתן להבין מכך שאבות הנזיקין הם למעשה דין אחד. יחד עם זאת, אפשר לומר שישנם ארבעה דינים עיקריים (שנפרדים זה מזה), וישנם דינים חריגים שהם תרכובת של שתי הגדרות דיניות.

על אף האמור, בתורה מפורשות ארבע פרשיות נפרדות העוסקות במקרים שונים של היזק, ולא נמנה מקרה אחד בלבד, והגמרא מתייחסת לכך:

אלא למאי הלכתא כתבינהו רחמנא? להלכותיהן: קרן – לחלק בין תמה למועדת, שן ורגל – לפוטרן ברשות הרבים, בור – לפטור בו את הכלים, ולרבי יהודה – דמחייב על נזקי כלים בבור – לפטור בו את האדם, אדם – לחייבו בארבעה דברים, אש – לפטור בו את הטמון (ה ע"ב).

כלומר, באמת ניתן היה לחשוב שכל המקרים הם דין אחד של אדם הגורם נזק לחברו, ובשל כך מנתה התורה מקרים נפרדים – כדי ללמד אותנו שישנם ארבעה אבות נזיקין, ויש חילוקי דינים בהתאם למקרה הספציפי, למרות שיש חיוב אחד – תשלום הנזק.

אם אכן מדובר בדינים נפרדים, הרי שהדינים המורכבים משני דינים בעצם אינם משוייכים לאף אב נזיקין ולכאורה לא ניתן יהיה לחייב את המזיק במקרים אלו. אפשר שהתשובה לכך נעוצה בדברי הגמרא (כח ע"ב) בעניין מקרה שבו אדם נתקל בחפץ ברשות הרבים וניזק, שם חולק רב על שמואל (שסובר שהדין הוא משום בור):

ורב – הני מילי היכא דאפקרינהו, אבל היכא דלא אפקרינהו – ממונו הוא.

בשונה משיטת רש"י, שאומר שמדובר בחיוב משום שור, הראב"ד מסביר שאין צורך לקטלג כל נזק תחת אב מסוים, אלא ניתן לחייב על פי דין כללי – חיוב תשלום בעקבות נזק שנגרם על ידי ממונו של אדם.