דילוג לתוכן העיקרי

בבא בתרא דף סב | תפקיד המְצָרים במכירה

דף סב עוסק, רובו ככולו, במשמעותן של דרכי רישום שונות של מצרי השדה בשטר המכר.

השאלה היסודית העומדת לפנינו היא מהו תפקידו של רישום המצרים: האם לא באו אלא להראות מקום, ואין להם חשיבות מצד עצמם, או שמא הם שקובעים את גבולות השדה הנמכר?

ונראה שבזה נחלק רב עם רב אסי ורב כהנא בדין "מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר". רב חשב שרישום כזה, אין משמעו שצד אחד של השדה הנמכר ארוך יותר מצדו האחר; סביר יותר שהשדה מרובע, ואורך צלעו כאורך המצר הקצר, והמצר הארוך נרשם כך מטעמי נוחות גרידא (רב מודה לרב אסי ורב כהנא במקום שנוח לסמן מצר קצר בשתי הצלעות). רב כהנא ורב אסי, לעומתו, סבורים שבמקרה זה עובר גבול השדה באלכסון ("כנגד ראש תור"), כלומר שהמצרים המסומנים בשטר קובעים את צורת השדה, ואינם בגדר מראה מקום בלבד.

מחלוקת דומה יש בעמוד ב, בעניין שטר מכר שנכתבו בו שלושה מצרים בלבד: לדעת רב, השדה מכור לחלוטין, למעט המצר הרביעי גופו, שהשמטתו מוכיחה כי אינו בכלל המכר; ואילו רב אסי פוסק שלא קנה אלא "תלם אחד על פני כולה". הגמרא מבארת שרב אסי סבור כי מכיוון שהמוכר שייר את המצר הרביעי, המכירה מצטמצמת למינימום: מאחר שהשדה לא נמכר כיחידה אחת, אין לנו אלא לקבוע את גבולות המכר לפי המצרים הכתובים בשטר, ומאחר שלא סומן מצר רביעי, לא מכר אלא תלם אחד על פני כולה.

מחלוקת זו תשפיע גם על הבנת דין "מצרים הרחיב לו" שבדף סא ע"ב. מדובר שם באדם שמכר בית או שדה, אך כתב בשטר מצרים רחבים הרבה יותר ממצריו של שדה אחד או של בית אחד; הגמרא קובעת כי לא קנה אלא את הבית או השדה שדובר בהם. לדעת רב, אין בזה רבותא גדולה: מאחר שדובר במכירת שדה, ורוב האנשים קוראים לשדה אחד 'שדה', אין המצרים אלא מראה מקום, ויתכן רישום של גבולות רחבים יותר, לפי הנוחות.

אבל לפי רב אסי ורב כהנא, מעיקר הדין המכר מוגדר על פי המצרים הכתובים בשטר, וטענת "מצרים הרחיב לו" לא הייתה צריכה להועיל. אך מאחר שראו חכמים שאנשים כותבים לפעמים גבולות רחבים מדי, החליטו שכאשר משמע מהלשון שהשטח שנמכר קטן יותר, יכול המוכר לטעון 'מצרים הרחבתי לו'. לפי עמדה זו, טענת "מצרים הרחיב לו" מועילה אפוא מתקנת חכמים בלבד (ועיין רשב"ם דף סא ע"ב, ד"ה משום דהוה ליה למכתב).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)