דילוג לתוכן העיקרי

ברכת 'אשר בחר בנו'

בשבוע שעבר עסקנו בביאור שני חלקיה הראשונים של ברכת התורה, והפעם נבקש לעסוק בחלקה השלישי - ברכת 'אשר בחר'.

ברכת המזון הרוחני

שנצטונו להודות לשמו יתברך בכל עת מה שנק​​​​רא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו... וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו (הרמב"ן בספר המצוות, מצות עשה טו).

לדידו של הרמב"ן, משמשת ברכה זו כמקבילה הרוחנית לברכת המזון (ובשורש ההקבלה ניתן לעיין בברכות כא. / ברכות מח:), הבאה להודות לקב"ה על סיפוק צרכינו הרוחניים.

מוקד הברכה - התורה או הבחירה

עיון בתכני הברכה יעלה בחובו שני נושאים מרכזיים - נתינת התורה ובחירת עמ"י; את הקשר שביניהם נבקש לבחון.

באופן פשוט נוכל להציע, שבחירתו של הקב"ה היא המבוא לעיקרה של הברכה - נתינת התורה (כפי שנראה מלשון חתימת הברכה).

מאידך ניתן גם להציע שמוקד הברכה הוא בחירתו של הקב"ה בעמו, כאשר נתינת התורה משמשת כיישום מעשי לבחירה זו.

מהסוגיא בברכות יא: וכן מן הירושלמי המצוטט שם ע"י התוס', עולה שניתן להיפטר מברכת התורה ע"י ברכת אהבה רבה. מקביעה זו ניתן להסיק שמוקד הברכה הוא בחירת ישראל, ועל-כן יכולה ברכת אהבה רבה להחליפה בשעת הצורך (שהרי ברכה זו עוסקת בבחירת ישראל בצורה ברורה ומובהקת - אהבה רבה (נ"א עולם) אהבתנו... הבוחר בעמו ישראל באהבה... ובנו בחרת מכל עם ולשון...).

נתינת התורה בסיני

עניין נוסף העולה בדברי הרמב"ן הוא הגדרת ברכת התורה ביחיד כדרבנן וברכת התורה ברבים כדאורייתא - ע"ס היותה משחזרת את מעמד הר סיני, כפי שאיתא בדברי הטור:

ועוד יש ברכה אחרת על התורה... ויכוין בברכתו על מעמד הר סיני איך בחר בנו מכל האומות וקרבנו לפני הר סיני והשמיענו דבריו מתוך האש ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו בלי חמדתו שהיה משתעשע בו בכל יום (או"ח, מז).

ואם נבקש לחבר בין הדברים, נגיע למסקנה שעניין הבחירה הוא המוקד בברכת התורה - שכן זהו ללא ספק מוקדו של מעמד הר-סיני. לדידן של שיטות אלו, ממשיכה ברכת התורה את המפגש העוצמתי שהתרחש בין הקב"ה ועמו בעת נתינת התורה בסיני - שעיקר משמעותו הייתה בפן החוויתי שבו, ולא במשמעותו הלימודית (עד-כדי-כך שלחלק מהדעות עוצמתו של המפגש אף פגעה ביכולת ההבנה של עמ"י. וראה בניסוחו הקולע של הרמב"ם בהל' חגיגה פ"ג ה"ו).

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)