תגובה לדברי ר' שלמה טייטלבוים / הרב יעקב מדן

במשפט האחרון של מאמרי הזמנתי תגובות מבית המדרש, ואכן, הייתה לי נחת רבה למקרא תגובותיהם החכמות והמלומדות של ידידיי ר' אברהם סתיו ור' שלמה טייטלבוים, והרבה למדתי מהן. לר' שלמה היו השגות אין קץ על דבריי, וכולן חשובות, אך קצרה היריעה מלדון בכולן. אגיב בקצרה שלוש מהן:

א.       טעיתי בניסוחיי בתחילת דבריי, ויפה העיר על כך ר' שלמה. רש"י אומנם הזכיר לגבי 'גמרא גמירי' – הלכה למשה מסיני, וזה נזכר במקומות נוספים (לא בכולם. עיין למשל רש"י זבחים יג, או אכמ"ל).

אך דברי רש"י מתפרשים לענ"ד לאו דווקא כפירושו של החת"ם סופר להם, שהלכה למשה מסיני שאין לקבור רשע ליד צדיק, ובכך אכן לא מצאתי מקור לפני החת"ם סופר שהיא הלכה למשה מסיני. דברי רש"י מתפרשים בפשוטם, שהל"מ שבית הדין מקצים קברות שונים לנסקלים ונשרפים מצד אחד, ולנהרגים ונחנקים מצד שני. את הנימוק לכך כתבתי בדבריי שם.

ב.        ר' שלמה הביא את דברי האור זרוע, ש'צדיק הוא מי ששומר את כל התרה כדינה'. אך מי מאתנו ראוי להיכלל בקבוצה זו ולצפות שרק צדיקים ייקברו לידו?!

ג.         ר' שלמה הביא ראיה לקבוצתיות בקבורה מחלקת גדולי האומה ובית הקברות הצבאי. לעניות דעתי זה שונה מאוד מקבוצה המשדרת רצון, שבני הקבוצה האחרת לא ייקברו לידה, וזוהי משמעות ההפרדה שאנו דנים עליה. יתר על כן! משמעות ההפרדה שאנו דנים עליה היא, שאנו הולכים אחרי המוות לעולמות שונים ונפרדים זה מזה. ואין מקום להאריך בכך שוב.

שוב, תודה על דבריהם המחכימים והיפים של ר' אברהם ושל ר' שלמה.