קוראים יקרים,

לאור הסערה שהתעוררה בעקבות הנפת השלטים בצה"ל והוצאת ישיבת 'הר ברכה' ממסלול ההסדר, פנו רבים מבוגרי הישיבה לראשיה בבקשה לשמוע את דעתם בנוגע לעניינים שעל הפרק. ראשי הישיבה התכנסו יחדיו, וניסחו את המסמך שלהלן. למסמך זה צורף מכתב אישי מאת מו"ר הרב יעקב מדן, בו הוא מביע הסתייגות קטנה אחת מהמכתב, וכן מוסיף מעט מדעתו האישית בעניין.

בברכה,
העורכים

גילוי דעת / ראשי הישיבה שליט"א

בעקבות האירועים האחרונים של הנפת שלטים והפגנות בצה"ל, התעוררות שאלת התמיכה או ההתנגדות להפגנות בקרב רבנים בישיבות ההסדר, והתגלגלות הפרשה עד להוצאת ישיבת 'הר ברכה' בראשות הרב אליעזר מלמד מן ההסדר עם צה"ל, נדרשנו על ידי מספר תלמידים ובוגרים להביע עמדתנו, עמדת ראשי הישיבה, באשר לסוגיה זו. להלן תשובתנו בנקודות, ו'תן לחכם ויחכם עוד'.

א. הישיבה רואה את עצמה כחלק מן העם היושב בציון, ורואה בחוסנם של מדינת ישראל ושל צה"ל, ערך חשוב ביותר.

ב. הישיבה רואה בלכידותו של צה"ל ערך ראשון במעלה. תלמידי הישיבה הם חיילים לכל דבר בעת שירותם הצבאי, ומחויבים בנאמנות מלאה לצבא ולפקודה.

ג. הישיבה שואפת לבנות את מערכת יחסיה עם הצבא על כבוד הדדי, שותפות והשפעה הדדית, ולא על עימות ומאזן איומים ואימה. הישיבה מצפה ומקווה שגם משרד הביטחון והממשלה יאמצו קו דומה, כדי שנוכל לפעול יחדיו למען המשימות המשותפות. נציין, שלאחרונה היו ביקורים של קבוצות ייעודיות של קצינים בכירים בישיבה, ותנופת הביקורים נמשכת גם בימים אלו.

ד. הישיבה מתנגדת נחרצות לכל ניסיון להפגנה או הרמת שלטים במסגרת השירות הצבאי, ותבוא חשבון בחומרה עם תלמידיה שיעברו על כך בעת שירותם הצבאי.

ה. בנקודות חיכוך בין פקודות הצבא לבין מצוות התורה וההלכה, הישיבה מנחה את תלמידיה, כמדיניות עקרונית, להשתדל בכל האפשר להקטין את החיכוך, ולהגיע לפתרונות שתואמים את ההלכה מחד, ואת יכולת הצבא להתנהל בצורה סבירה מאידך [ברוחו העקרונית של סעיף ג'].

ו. קיימים נושאים שביסודם נתונים במחלוקת חריפה בתוך החברה, כפינוי אנשים ויישובים, והפעלת צה"ל בהם עלולה ליצור חיכוך בין פקודות הצבא לבין הערכים שהחייל התחנך עליהם ומאמין בהם. הישיבה תעשה מאמץ במסגרת איגוד ישיבות ההסדר לבנות עם צה"ל מנגנון משותף שיטפל בנקודות חיכוך אלו, מתוך שותפות, כבוד הדדי, מגמת לכידות ורצון לפתור את הבעיה ולא להעצים אותה. נקודות חיכוך אלו מעטות ביותר, ואין בהן כדי להשפיע על נאמנותם ומחויבותם העקרונית והמעשית של חיילי ישיבות ההסדר לצבא ולפקודה.

ז. הישיבה סבורה כי אם הרב אליעזר מלמד יקבל עליו במפורש ובכתב מסמך המקובל על ישיבות ההסדר, ברוח הדברים שהתקבלו השבוע בישיבת האיגוד, והתפרסמו בתקשורת, יש לפעול ככל שניתן להחזיר את ישיבת הר ברכה למסגרת ההסדר.

מכתב לבוגרים / הרב יעקב מדן שליט"א

לבוגרי הישיבה, ה' עמכם וברכתו מציון!

השתתפתי באופן פעיל בניסוח הסעיפים במכתב שכל ראשי הישיבה חתומים עליו. לכידותו וחוסנו של צה"ל יקרים לי עד מאוד, וכן מערכת יחסים טובה בין צה"ל לבין ישיבות ההסדר. לכן אני תומך במכתב זה לכתחילה, פרט למילה אחת, ראו להלן.

עם זאת, המנגינה שעולה מן המכתב היא חד צדדית לטעמי. היא אינה מציינת את משמעות השבר שבעקירת אנשים ובגרירתם מבתיהם על ידי צה"ל או בעזרתו. היא אינה מציינת את השבר שבהחרבת בתים שנבנו בעמל רב ובכסף שאין תמורתו לבנות בית חליפי למשפחה ולילדים שהתגוררו בו, ולעתים במשך שנים. היו מקרים שאנשים הושלכו באישון לילה עם ילדיהם לרחוב, ובלא מתן אפשרות סבירה ליטול עמם את חפציהם.

לא תמיד, אך לעתים אין לעקירה ולחורבן הצדקה ביטחונית או משפטית אמיתית, ועלול להיות ששיקולים שאינם לגופו של עניין גורמים, ובסיוע צה"ל, יגרמו לחורבן חייהן של משפחות שלמות. פעמים רבות בעלי משפחות אלו מסרו את נפשם על צה"ל ועל מלחמתו. במקומות אחרים קיימים בתים רבים ויישובים רבים, שגם הקמתם לא הוסדרה על פי החוק הפורמאלי עד הפסיק האחרון, ואיש לא יעז להחריבם.

חלק משרי הקבינט הביטחוני העידו, שהנוקשות והדקדקנות הרבה שבתוכניתו של צה"ל לאכוף את ההקפאה, אינה החלטת הקבינט ולא החלטת הממשלה. היא החלטת שר הביטחון בלבד, ומשיקוליו שלו. תלמידינו בצה"ל עלולים בעל כורחם להיות שותפים לכך.

לכן, לכידותו וחוסנו של צה"ל, היקרים לי עד מאוד, הביאו אותי להסכים, ואף לנסח את הסעיפים הנזכרים, ויחד עם זאת, לתקן מילה אחת ולהוסיף משפטים אחדים.

א. יש לדעתי לעקור את המילה 'פינוי' מן הלכסיקון העוסק בהחרבת בתיהם של אנשים ובהשלכתם לרחוב. דיירי היישובים ביש"ע אינם אבק ולא חמץ. הם אנשים הנטועים על אדמתם, ושורשיהם בתוכה. אני נמנע מלהשתמש במילה 'גירוש', המזכירה את הגלות ומוראותיה. המילה המתאימה למה שנעשה להם היא 'עקירה'.

ב. לגופה של שאלת הציות לפקודה להוציא אנשים מבתיהם בכוח לצורך הריסת בתיהם: לא אמליץ בשום פנים לאחד מתלמידיי, אם יחליט להתייעץ עמי, להשתתף בפועל במעשה כזה. תלמיד שיקבל חלילה פקודה כזו, יוכל לבקש ממפקדו לשחררו מן התפקיד, ולתת לו תפקיד אחר במקום אחר, ויבהיר לו, שאינו מסוגל מבחינת ערכיו ומבחינת כוחותיו הנפשיים לעסוק בכך. גם הרמטכ"ל הבהיר את דעתו, שצה"ל לא צריך לעסוק בכך, ושזה תפקידם של המשטרה ושלוחותיה. ודאי עדיף שהישיבות יגיעו להסדר מוקדם עם הצבא בנושא זה. מכל מקום אני מתנגד מאוד לסירוב לפקודה לשם התרסה.

ג. לגבי תפקיד במעגל השלישי, שנועד לאבטח את כוחות העקירה וההרס מפני פח"ע – עמדתי היא, שעל התלמיד למלא את הפקודה להשתתף בכך, משום שצה"ל מגן על כולם מפני פח"ע, ללא קשר לדעותיהם, למעשיהם ולחוקיות מעשיהם (למיטב ידיעתי, ושמא אני טועה, המשימה של גדוד נחשון בעת החרבת הבית של משפחת בן דויד ביישוב נגוהות, הייתה במעגל זה. משימה זו הביאה, כזכור, לשלט המפורסם).

ד. אני סבור, שרצוי וחשוב שלא לערב את הצבא בשאלות פוליטיות השנויות במחלוקת בנושאים אזרחיים כהרס בתי יהודים ומלשינות ופיקוח על אי בנייתם. אך איני מתנה בכך את נאמנותי לערכי הצבא.

ה. ההבדל בין הסלחנות, ששר הביטחון נוהג כלפי מוסדות אקדמיים שמרציהם מגדפים את צה"ל כאחד הריקים, והוא ממשיך לשלוח אליהם את קציניו ללימודים ולהשתלמויות, לבין חוסר הסלחנות שבה נהג כבוד השר כלפי הרב מלמד, לא ברור לי דיו, למרות החילוקים (במלעיל!) בין המקרים.

בברכת חברים ובאהבה רבה!
יעקב מדן

- - -

תגובות לגילוי הדעת שהתפרסמו בגיליון 1207:

# תגובה לגילוי הדעת / מורדי מילר

# תגובה למורדי: על ההפגנות ושלטים בצבא / הרב מדן

# בין אוניברסיטה לישיבה - תגובה לרב מדן / דביר שכטר

# תגובה להסתייגות הרב מדן / הרב אמנון בזק 

# תגובה לרב בזק ולדביר: תגובה לתגובות / הרב מדן

# סירוב פקודה, בפקודה. / ג'וש כהן

תגובות נוספות שהתפרסמו בגיליון 1208:

# תגובה לגילוי הדעת / צבי אברמן

# תגובה מהשטח / דביר ויזל